הלכתי וראיתי המון אנשים, רובם אני מאמין מוכרים לי.
כולם שיחקו מסירות, בזוגות.
לידם היה מגרש כדורסל ששחקו בו אנשים אחרים שלא זיהיתי.
שאלתי את מי שנראה לי שהיה עידו אבל אני לא בטוח למה לא כולם משחקים ביחד, הוא ענה לי שהמגרש תפוס.
אחרי זה אני כבר לא זוכר, התעוררתי ואמרתי ג'יבריש לאמא שלי...
אז... כשהמגרש תפוס, יש 3 אפשרויות - להצטרף לאנשים הלא מוכרים, להעיף את האנשים הלא מוכרים, או לחפש מגרש אחר.
אני חושב שאני יודע במה מדובר אבל אני ממש לא בטוח...
הגעתי למסקנה שזה טמטום לסרב למחלת נפש, תחשבו על זה רגע!! אמנם יש את כל התרופות והסמי הרגעה והמוסדות למיניהם אבל יש גם יתרונות...
אתם לא צריכים לקחת אחריות על המעשים שלכם
אתם יכולים לדבר שטויות בלי סוף ובמקום שאנשים יסתכלו עליכם וישאלו אם אתם דפוקים הם יביעו הזדהות
ואנשים ירגישו חופשי לדבר אתכם כי גם ככה אתם דפוקים בשכל... ☺
אני צריך משהו חדש ללמוד, שנמצא על תוכנות OFFICE למיניהן או על ACROBAT, כדי שאני אוכל להביא אותו לעבודה ולשמור על פרודוקטיביות, אני פתוח להצעות...
יעני אביעד הציע לי להתעסק שם עם הCMD שאני מעדיף שלא (נראה לי שהוא ניסה לכבות להם את המחשב)
וגם בניתי לי בלוג של העבודה בHTML, אני מרסס אותו בשטויות, פשוט אין בו תגובות או מבקרים
ובגלל שהילדים סיימו שם אז אני אמור עכשיו לעבור על תיקים אישיים של 975735 עובדים בחיפוש אחרי דיפלומות...
אללהההה עוד 200 יום מאתמול אני לא אהיה בן 18 בשושו ☺
משום מה נראה לי שהחודש הזה יצא סתמי למדיי...
"נתנו לי למיין ביצים לקרטונים של שבורות ולא שבורות, ככה שבכל קרטון יהיו רק ביצים שבורות או רק ביצים לא שבורות, אבל זה מגעיל לגעת בשבורות, אז איפה שהיו חלק ככה וחלק ככה שברתי את השאר..." אביעד, בעבודה בצרכנייה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
™OpenG