לךֳ.
עם קמץ בסוף.
לנחש שאתה קיים כבר אין לי צורך.
כמובן שכולם יגידו שאתה לא.
לא יעזור להם הרבה, אני יודע שאתה כן.
שאתה שם. שאתה כאן. שאתה בכל מקום.
אוניברסלי.
אתה שומע, אתה קורא, ולפי המסורת - אתה מרחם וסולח.
אתה יודע, במצב רגיל אני מניח שהייתי שואל את עצמי מה עשיתי ועל מה לבקש סליחה ממך,
אבל תכלס, זה לא באמת רלוונטי להתחיל לחפש מתי אכלתי חלב 5:59 שעות אחרי שאכלתי בשר. אין לי טעם בזה.
ואני מניח שזה גם לא העיקר.
ייתכן שפשעתי.
ייתכן שהייתי שמוק.
ייתכן שהייתי זבל.
ייתכן שלכלכתי את העולם שלך יותר ממה שהוא כבר. אני לא באמת יודע.
אבל ממך אני לא אבקש לרחם עליי.
למדתי בשנה האחרונה, בדרך קלה או קשה, זה רק אתה יודע, שצריך לקחת אחריות על המעשים שלך.
ועל כן לא יהיה הוגן יותר מלבקש ממך, שתביא בי בדיוק את מה שמגיע לי.
מכות, אושר ועושר, עשר מכות מצרים, לא אכפת לי.
אחרי הכל, איפה יהיה הלקח הפדגוגי אם תחליק את זה?
ולכם, ידידיי
על כל השורות שלא במקום
על כל היציאות המלוכלכות
על כל השטויות הלא ראויות
על כל מעשיי הרעים והמרושעים מכל הבא ליד
אני אשמח אם תסלחו לי
בתודה
עבדיכם הנאמן
בתודה לאל
עופנננגגגג ☺
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
™OpenG