נביט לרגע על התמונה הכוללת, כשיש שיעורים בחדו"א, יש לי יותר מדי שיעורים. כשאין שיעורים בחדו"א, אני עומד בלוח זמנים. הגיוני.
ובאותו זמן, מנחם עושה לי שיעור פעם בשבוע [יום שישי 8 בבוקר בן זו...]. למה בסוגריים? חתיכת בן זו...!!! הנבלה הזה סחב אותי בגשם למשרד הרישוי [כי משם הפ אתה מתחיל את הטסט!] ב8 בבוקר, ולפתע הוא מתקשר הכולרע!
"עופר? איפה אתה?"
"אני ברישוי"
"תחזור הבייתה.. אני בא עוד חצי שעה..."
זבל!!
וכשהוא הגיע "אני באמת מתנצל, הפ, מישהו סגר את התריס בחדר שינה ולא השאיר אפילו חריץ פתוח..."
פאק אם לא הייתי שבוע-שבועיים מטסט הייתי זורק אותו קיבינימט
אבל בסוף השיעור
"טוב, נתראה שישי הבא, באותה שעה?"
"אני לא יודע, מנחם, אתה רוצה להאחיר את זה קצת? אתה יודע, שתוכל לקום..."
"לא! לא! אין צורך..."
אבל למדתי לפרש אותן כבר! שימו לב [יש כאלה שכבר שמעו את זה אבל לקרוא את זה זה מרתק יותר]:
כשמנחם אומר "עופר, אני לא יכול השבוע" זה אומר - "עופר לך זדיין, אני על המשאית..."
כשמנחם אומר "עופר, אנחנו בהכנה לטסט, לא צריך יותר מפעם בשבוע" זה אומר - "עופר לך זדיין, אני על המשאית..."
כשמנחם אומר "עופר, יש לי 16 תלמידים מוכנים לטסט ו4 טסטים, אני אגיש אותך החודש אבל כנראה בהתראה קצרה" זה אומר - "עופר לך זדיין, אני על המשאית..."
כשמנחם אומר "טוב עופר, סיימנו את השיעור, שוב, הזמן תגובה, הפ..." זה אומר - "עופר לך זדיין, אני על המשאית..."
כשמנחם אומר "עופר, לא קמתי, מישהו סגר את התריס, השעון לא צלצל, אמא לא ענתה ולסבתא היו גלגלים..." זה אומר - "עופר לך זדיין, אני על המשאית..."
ולבסוף, כשמנחם אומר "זאת בטח נהגת..." או "תזהר מהשיכור ההוא, שתיין זה..." הוא באמת יודע על מה הוא מדבר.
בסופו של דבר, היה לי חופש של יומיים לכבוד חנוכה. [משתאה] וואווו, יומיים [/מסיים להשתאות] [מתלבט אם לשים נקודה פסיק כמו בC או תיבת סגירה עם סלאש כמו בHTML...];
מסקנה שהגעתי אליה בקשר למתרגל במחשבים: הוא לא זה שיצר את המצגות של התרגולים.
זה פשוט, כל הזמן הם מנסים להריץ איזה בדיחה מטומטמת במצגות האלה בשביל להעלות את המורל, והמתרגל מוצא את עצמו ללא מילים. למשל שקופית של תוף האומרת "יחידת הספרייה של השבוע", המתרגל: "כן... זה... אה... זה... זה איזה ניסיון לבדיחה של מי ש... אה... יצר את זה... אה... נמשיך..."
המסר הנסתר שלו הוא - "עופר לך זדיין, אני על המשאית..."
מסקנה שהגעתי אליה בקשר למתרגל באלגברה: הוא אידיוט...
אבל הוא משעשע אותי וזה העיקר
והיום היה כנס שנה א';. כעיקרון ביום חיול אמרו לנו שזה מתי שנוכל לשאול אותם שאלות.
טוב, היה טוב, פשוט לא כל כך טוב שהיה...
הפטנט היה לזרוק את כל העתודאים שלומדים בצפון באולם הכי גדול בטכניון [העונה לכינוי צ';רצ';יל, או, לחילופין, האולם הגדול הזה למעלה] אפילו שהם לא לומדים בטכניון
חפרו לנו כל מיני שטויות שכבר ידענו [צפוי] וסיפרו לנו דברים שלא עוזרים לנו כגון איפה זה מדור עתודה!
הידעתם? מדור עתודה שוכן פיזית [!!] בטכניון, יודעים איפה זה המכינה?
לא, טוב, יודעים איפה זה מעונות מזרח?
טוב יש כמה מביניכם שהיו אז תוכלו לשאול אותם...
תרגום לעברית כללית - אנחנו בקרקעית של הבריכה איפשהו...
תרגום לעברית ספציפית - לכו זדיינו, אנחנו על המשאית...
בנוסף, לא להתבייש להתקשר למדור! אין מצב שלא יענו לכם! יש לנו טלפון רב קווי! [כן, בטח, ומזכירה אחת... מפגרים...]
היה מרדים בערך כמו הרצאה של קופרמן כשאתם נורא נורא עייפים, רק שהיה מקום באולם...
הרצאות של קופרמן זה בית זונות! באתי שעה לפני ועדיין היה מקום רק בשורה האחרונה!! נבלות! והנביילע הזה כותב פצפון! בפרנציפ!!!
שיר הנושא של ההרצאות: "אין לך מקום" של היהודים...
לפחות הוא הפסיק עם הבדיחה של ההוא שצד אריה במדבר... לא משנה!
סיפרו לנו שנוכל לבוא למדור עתודה עם זימון לגבי "מפגשים, טירונות, עוד פעילויות צבאיות, ולשאול שאלות"
אז צריך זימון כדי לשאול איפה השירותים ?
וכמובן לא לשכוח את תעודת הדח"ש באותו זמן
וכמובן סיפרו לנו על הזכויות שלנו בתור עתודאים בדח"ש: כלום, ולהיות נאמנים לצבא. כמו שאמר איש חכם פעם או פעמיים [טוב, לא באמת אמר, אבל בהחלט התכוון לכך] "לך זדיין, אני על המשאית..."
ובקיצור
בזבזתי שעתיים ללא תוכן
נתקלתי בכמה אנשים שכבר נתקלתי בהם במהלך הלימודים [חלק בלי לדעת שהם עתודאים]
וחזרתי עם מיכאל היקר מפז וירדן [מפיזיקה ז"ל ?]
אפשר לומר שאני דיי שמח בחלקי ?
יש שיעורים באלגברה, ומיכאל.
אז... אני הולך... ל... טוב נו...
לכו זדיינו. אני על המשאית.