עוד שבועיים הסמסטר ה"ראשון" שלי בטכניון נגמר.
זה אפילו לא היה סמסטר.
דיאט סמסטר.
סמסטר לייט.
שני קורסים מ5 לא לימדו.
את אלו שכן - אף אחד לא הבטיח שיהיה מבחן בסוף. יכולים להגיד לנו שקרענו את התחת סתם, נתראה סמסטר הבא.
התחילו עם כל מיני מבצעים של החזרות שכ"ל למי שמודיע עד מחרתיים.
שכ"ל?? אתם חושבים שזה העניין?!
אנשים עם הרצון להתקדם, ללמוד, להשכיל, יכול להיות שבזבזו פה חצי שנה מהחיים שלהם בשביל חבורת אינפנטילים דגנרטים שלא זורקים עליהם זין. אנשים שרק מחכים להראות את היכולות שלהם, לממש את הפוטנציאל שלהם בעולם הרחב, מעוכבים בגלל שלדפקטים האלה חסר כסף.
וכמובן, ישר יקפצו להם יפי נפש, "זה למען העיקרון, זה מגיע להם, דפקו אותם"...
זה למען העיקרון?
אז השביתו את הלימודים. טוב, יפה.
אבל למה החתיכת אהבלים ממשיכים במחקרים שלהם אם כל כך כואב להם?!
כי הם יודעים שעל המחקרים שלהם - המקסימום שיעשו זה שיפרסמו אותם בYNET כשהם ישעשעו איזה כתב משועמם. והסטודנטים? אלה אנשים עם חיים, נדפוק אותם במקום את עצמנו!!
בחייכם!! טיפת התחשבות!!
נתקלתי לאחרונה בשאלון באתר אגודת הסטודנטים, ששאל אותי אם ברצוני שהסטודנטים יילחמו למען המרצים. תנו לי להגיד לכם משהו: האנשים האחרונים שאני אתמוך בהם, אלה המרצים.
הייתי רוצה שהמרצים יעצרו את זה, יגידו "בסדר, דפקנו את המדינה, נחזור ללמד כרגע, אבל החשבון לא סגור. לא בא לנו לדפוק את הסטודנטים." אני ממש לא בונה על זה.
אולי, במזל, אם יכאב להם בחלק הנכון של התחת, אולי יפלט להם איזה "בסדר, נתפשר."
המרצים בתחילת השביתה "התעקשו" שיבטלו את הסמסטר, אולי את כל השנה. בעצם שלחו מסר יפה ומכובד, "תדפקו את הסטודנטים, מישהו בטח ישים זין".
אף אחד לא שם זין.
כמו שיפתח [אחד העתודאים] אמר היום - "יש לך 7 שעות להציל את הסמסטר".
בדיחה יפה.
חבל שזו המציאות.
ואיפה אני?
אני מקווה מאוד שלמדור עתודה, אי שם בקרקעית הבריכה, יש תכנית בשבילינו.
כי אני דווקא מאוד נהנה באזרחות ☺
נסיים את זה ברוח טובה יותר:
אולם סגו ננעל עד חצי שעה לפני התחלת ההרצאה בחדו"א - מאות סטודנטים חסרי חיים, שהגיעו שעתיים לפני, הלכו לחפש חיים במשך שעה וחצי, אז חזרו חצי שעה לפני ההרצאה כדי לשמור את כל המקומות עם פקקי עטים.
ד"ש חם.