לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

The OpenG

מה זה משנה אם אני כאן או במקום אחר, אם אני תמיד יודע להוציא מזה את הטוב ביותר?

Avatarכינוי:  ™OpenG

בן: 34

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2007

חיובי הכרטיס להחודש


אז מה בעצם היה פה?

 

זה לא היה חודש מלא תובנות

זה גם לא היה חודש ששינה את נקודת המבט שלי על העולם ב180 מעלות [לא 360, כי אז היא לא משתנה ☺]

אבל זה היה חודש שקרו בו המון דברים יחסית!

 

בתור התחלה - סיימתי עם בתי זיקוק

אחרי יומיים בלשכה המשפטית, בגירוד מתמשך ב... אף, אז יהיו לי עוד 160~ שקל עוד 10 ימים

ואז מלהתבטל בבתי זיקוק עברתי להתבטל בבית

 

תכננתי לחזור קצת על חומר

אבל כמובן שכל מה שבאמת היה עוזר, ירד לנו מהמיקוד

אז לא היה לי אותו גם ככה... לא נורא

 

לאחר שבועיים של עשיית שום דבר מוחלט היה את היום חיול.

מלא שטויות, בסוף מדים ופתאום קיטבג

מקבלים קיטבג!!

עכשיו זה ויכוח שלי עם עצמי:

"טוב, מה אני עושה עם זה עכשיו?"

"מממ... שם דברים בפנים?"

"אפשרי, אולי גם... מי לעזאזל זאת קרן דניאלי?!"

"לשאלה היותר רלוונטית: היא שווה?"

"אם היא כבר החזירה את הקיטבג, כנראה שלא..."

"מתי מחזירים קיטבג בכלל?"

"בסוף היום?"

 

כמובן שזה ביאס את התחת שנאלצתי לסחוב אותו את כל הדרך הביתה

כנראה שהדרך הביתה יותר קשה מהטירונות שאני אעשה בקיץ

אבל גם על זה אני לא באבל ☺

 

בכמה ימים שאחרי היום הזה הרגשתי משונה לחלוטין

תהיתי אם זה העובדה שעוד לא מצאתי מקום לקיטבג אז הריח הזה שלו עושה אותי מסטול קצת (והאמת שהגעתי למסקנה שזה לא ריח רע, הרחתי אותו כבר כשעבדתי בבסיסי צה"ל בקיצים שעברו, פשוט התעלמתי ממנו קצת)

אבל בסופו של דבר כבר ירד לי האסימון – לא הייתי מוכן.

זה לא האוטובוס המפוצץ [לא במפתיע] שהכניס אותי להלם, מן הסתם

זה גם לא המדים שקפצו עליי בהפתעה

וזה ממש לא השטויות שהעבירו אותנו שם

זה מה שהם מסמלים בעצם.

אז מה הם מסמלים? [מהמרצים האלה שכופים על הסטודנטים להשתתף... בתרגול באלגברה – מייבשים אותו ☺]

 

הם מסמלים את המעבר מילד תיכון ל... מה שזה לא יהיה.

ופתאום כל העסק של מדים על כולם וזה עשו את זה ממש מוחשי!

 

זה לא הלם מהצבא, זה הלם מהלא-מה-שהיה-קודם.

[אם כי גם הצבא הוא גורם טוב להלם]

 

לקח לי בערך 5 ימי הרהורים לעלות על זה

אבל זלזלתי במשמעות של היום הזה.

 

רק כשהכל פתאום הפך למוחשי, מציאותי, חי, נושם, זה הכה בי.

 

ידעתם שוורד לא יודע מה זה כשהכל? כבר פעמיים הוא עשה קו אדום

למה אני כותב בוורד? כי עומר יושב פה וצופה בהרצאות פיזיקה, ומבקש מהמרצה במדיה פלייר "תשפשף, מותק, תשפשף"...

 

מכאן – יום הכוון

 

עכשיו אני לא אחזור על מה שהלך שם, אתם יכולים לחזור לקרוא... זה בדיוק כפתור אחד, אולי פחות

 

בכל מקרה -  יום ראשון ללימודים. 3 שעות... ☺

 

שעה פיזיקה [שלימדו בה חדו"א]

שעתיים מבוא למדעי המחשב [שלימדו בהן... אמ... אני לא יודע מה לימדו בהן... שעתיים ללא פואנטה]

 

עכשיו אתם חוזרים הביתה לתיבת הדואר שלכם, דבר מכובד, T2, לא צחוק. טוב כן צחוק, אבל מילא.

ואין לכם מושג אם ההרשמה שלכם לקורסים הצליחה, אם אתם לא מקבלים הודעה "ברוכים הבאים לקורס צרחות אקסטזיות 54ת'" מהמתרגל האחראי.

 

ואז כשאתם באמת בטוחים שאתם במקום הנכון בהכל -  יש את הפרוצדורה של לחזור כל יום הביתה ובמשך חצי שעה – שעה פשוט לשבת ולחפש דברים.

שימו לב:

לבדוק מייל – אם הגיע משהו הקשור לשינויי חדרים, שביתות, תרגילי בית ושות'.

להכנס לאתר של פיזיקה – לראות אם יש תרגילים או שחזרו ההרצאות מהשביתה.

להכנס לאתר של חדו"א – לראות אם יש משהו שימושי.

להכנס לאתר מת'נט של חדו"א [מקום אפור ומפחיד המכיל תרגילי בית ממוחשבים...] – לראות אם יש תרגילי הכנה, תרגילי תרגול, או תרגילי בית... בסופו של דבר כולם בית, רק שהתרגול זה רשות, ההכנה זה 2% מהציון, והבית זה 8%... וההכנה זה ממש מטומטם.

אז איפה היינו? אה... להכנס לאתר של אלגברה לראות אם יש תאריך הגשה לאיזשהו קובץ תרגילים.

להכנס לאתר של מדעי המחשב לראות אם המרצה הערבי כבר הבין שהוא לא יודע מחשבים ופרש, ואז גם לבדוק אם יש תרגילי בית

ןאז, להכנס לאתר של מערכות ספרתיות לבדוק אם יש שם משהו מעניין. עד עכשיו – לא היה שום כלום. גורנישט.

ואז כשגיליתם [בסבירות גבוהה] שיש שיעורים, לפני שתכינו אותם [או תסמנו באאוטלוק להכין אותם ☺] תמשיכו להבטיח שהכתות הרשומות לכם במערכת הם נכונים בדרכים שונות ומשונות, תסתכלו במייל – תראו אידיוטים שלא קלטו עדיין שכל הודעה לפורומים שולחת את ההודעה לכולם במייל. כך יוצא, שאני מקבל כל יום 9839263 הודעות, שנראות ככה:

 

"Oo lol im so scerd thet wi mis a leson oo btw fmn ooo"

 

והן נורא נורא מציקות.

 

מכאן – תמשיכו לשיעורי בית עצמם.

יש להם נטייה לתת שיעורי בית לפני שהם מלמדים את החומר הרלוונטי. כך יצא, שעומר גרם לי לעשות תרגילים בחומר שעוד לא נלמד. אחד מהם היה חישוב גבולות של דברים כמו (1-cos(1/n)) ∙n².

נכנסתי למסנג'ר בזעקות עזרה על הדבר הזה שם.

אף אחד מועיל לא היה מחובר.

 

אמרתי, טוב נו, במצבים נואשים משתמשים באמצעים נואשים...

שאלתי את תומר.

 

תומר התחיל לחשוב על זה, והתרוצץ בכל הבית בחיפוש אחרי תזכורות שונות

אמרתי לו לעזוב.

בינתיים אור התחבר, שלחתי לו הודעה הדורשת עזרה.

בינתיים תומר הגיב שכבר "הכנסתי אותו לשוונק".

גם וורד לא יודע מה זה שוונק.

הזהרתי את אור – תומר נכנס לשוונק!

ואין קול ואין עונה.

 

בכל מקרה בדרך גאונית ממש הצבתי את הסדרה באקסל עד איזה 29 או משהו כזה וראיתי לאן היא שואפת.

"תומר, זה חצי."

"מה?! זה לא מה שיצא לי... איך הגעת?!"

"עזוב..."

"טוב אני אנסה להבין את זה בעצמי אני אספר לך כשאני אפתור..."

 

לא שמעתי ממנו מאז. ☺

 

כמובן שהיום כבר למדתי להתמודד עם זה. כלל סיוטי בשם סנדוויץ'.

לוורד יש קטע עם המילה הזאת, סנדוויץ'. הוא מציע לי תיקון, וכל פעם שאני מחל אותו, הוא מוסיף עוד דגש לץ'. נראה לי שאי שם בנבכי המחשב הוא גוזר את המילה סנדוויץ'. הגעתי לנגזרת הרביעית וויתרתי על התיקון המטומטם. פוסט הבא נכתוב כריך.

 

אה את זה הוא מבין האימפוטנט...

 

עכשיו התרגול במקצוע המכוער הזה תפקידו להכניס אלמנט חדש לכל המקצוע – היגיון.

ברוב המקצועות אין את זה... ☺

 

עוד באגים במוסד הזה:

לשני המתרגלים באלגברה שכבר חוויתי, יש מבט כזה בעיניים כשהם מסיימים תרגיל כאילו "הם קולטים? אני לא..."

למתרגל בפיזיקה יש ת' כזאת - ז

למרצה לאלגברה יש שם של מורה מסתורית למחשבים מהתיכון, שהיוותה בסיס ל3 סרטים. מעניין מי היא... [מיכאל אהב את העובדה הזאת, בטענה ש"אני לא מוותר על לודמילה", הו כן! לודמילה עד התואר!!]

המרצה לחדו"א חולה נפש.

המתרגל בחדו"א הוא מלך ☺.

 

מעבר לזה – ספק אם יש עוד משהו מעניין לספר...

 

זה היה החודש?

כנראה ☺

וחודש מעניין זה היה ☺

 

2.5 עמודים בוורד, לא הולך ברגל [עכשיו יקפוץ הפקק]

 

טוב אני הולך ל... לא משנה, הולך!

 

כמו שאומר השיר של צביקה פיק, "מעלה מעלה מעלה..."

אופס! צריך להמיר לרדיאנים...

 

ימ"ט

 

תוספת: תגובה של דוד מYNET שהייתי חייב להנציח:

"אני וקמה אחוקים ואחוקיות מהמיזרחי ניפגשים ומדברים לא רק על כדורגל אלה גם על נוסעים חשובים החושרמוטה

אם נהג מונית שקורעים אוטו עמוס מביא אותך הביתה ברוורס האם האחוק מהמיזרחי צריח לשלם לו?"

ענקקק!!

נכתב על ידי ™OpenG , 31/10/2007 23:37  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של kaFkaFiM ב-12/11/2007 17:10
 



Friday Night HQ


זה מהפוסטים האלה שיוצא לי לכתוב אחרי שאני חוזר מאיפה שלא הייתי מלא תובנות ותהיות למיניהן ואחרי רבע שעה מתחרט והולך לישון

 

נו נראה אם אני אתחרט

 

חדשות?

יש שביתת מרצים!!

 

חדשות פחות טובות?

הסגל הלא בכיר [יעני מי שאין לו פרופסור לפני השם] כן מלמד!!

 

פחות טובות?

למי?

 

מילא

 

חלפתי לי בין ההרצאות והתרגולים למיניהן, מאולמן [המתרגל נעלם וחזר אחר כך, למזלי גם אני] לטאוב ["רגע, פה זה לא קורס 112?!" "לא, אבל את עדיין יכולה לבוא לפה מדי פעם!!"] וחזרה לאולמן ["אז רגע, ממוצע הרמוני, מה זה עושה?" "כלום..."]...

בדרך לשווארמה של חמודי [כמה פעמים אפשר להגיד "חומוס?" באותו טון ברצף?!]

לתפוס מחשב אחר כך לבדוק אם 5 דקות אחרי התחלת השיעור הודיעו על שינוי חדר במייל ["גם אתה פוגש פה אנשים תמוהים עופר?" "כשחשבת שהתיכון לא הספיק...", אכן, נתקלתי במיכאל]

ובדרך גם לנחות בחדר הלא נכון ["שלום, אני גלית, ברוכים הבאים לאלגברה א', לא ציפיתי שיהיו פה כל כך הרבה..." "שיט!!! חדר לא נכון!! איזה פאדיחה..." מיד 10 אנשים דופקים יד במצח...][פאק!! בדיוק כשחשבתי לי "אני לא מהאידיוטים שנכנסים לכתה הלא נכונה, תראו מה יצא ממני..." איזה זין!!]

ואני נאלץ לומר שנהניתי עד עכשיו ☺

 

ובדרך גם לעומר היה יומולדת

וחרזתי לו ברכה

K RAP זה CRAP

 

ולפני חצי שעה או משהו חזרנו הבייתה מעומר

מצאתי את מקש הרווח שלי מתפקד

למרות ששברתי אותו לפני שבועיים או משהו כי דפקתי עליו בעצבים

 

אחרי דיון מעמיק בנושאים שונים, ואחרי שהפסקתי להציק לליטל [היא תסלח [נראה לי...]] ומתחתי כל מיני עיניים ולסתות ופיות וגבות ואלוהים יודע מה עוד [אלוהים הזה יודע הרבה דברים, שמתי לב, או יודעת... גם את זה רק אלוהים יודע/ת] רבצתי על פירות הכיבוש [הספה שהשתלטתי עליה ביד ברזל].

 

דאבל עומר דיברו על כל השטויות האלה של בגרויות ומה עושים אחרי ושות' וכל אחד עם השאיפות וההתלבטויות שלו.

עכשיו התלבטויות מהסוג הזה לא של "קל וקצר מול קשה, מפרך אבל יסודי" או "טוב ורע". אלא התלבטויות יותר שקולות, ההתלבטויות הבאמת קשות. של לבחור בין להיות אמן לבין להיות מהנדס. של "מה אני אעשה עכשיו לעומת מה אני אעשה אחר כך" ושות'.

 

וכל אחד מתמודד עם הבחירות האלה, אני מניח...

ובסופו של דבר צריך לצאת מחלומות מכתה ב' של "אני אהיה אסטרונאוט" ו"אני אהיה שוטר" ולהתמודד עם מי שהתעצבנו להיות.

 

כל אחד יבחר את דרכו

ואז גם יצטרך ללכת בה.

 

רק שלא ייכנס לחדר הלא נכון ☺

 

הנה פוסט קצר

יחסית לחודש

 

זה היה יכול להיות חפרני פילוסופי ומייגע

אבל התחרטתי בסוף ☺

 

לקח לי שעה לכתוב את זה, לפחות תגיבו ☺

נכתב על ידי ™OpenG , 27/10/2007 03:42  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ™OpenG ב-16/9/2009 19:54
 



סמסטר חורף - רק בלי החורף


כן כן, היום הגדול מכל הגיע, הו כמה נרגש אנוכי!! הוי!! מרוב התרגשות מתפרצת שעוות האוזניים מפי ויוצאת בצורת מילים שלא זכו לשימוש קונבנציונלי עד עצם היום הזה...

 

טוב היום היה "יום הכוון לסטונדנטים חדשים בטכניון".

עכשיו בואו נחזור ללפני שנה, לפעם הראשונה שהגעתי לטכניון כתלמיד מצויינות.

כל מה שהייתי מת לדעת באותו זמן ולא היה לי שמץ של מושג בקשר אליו, וגיליתי אחרי שעות של חיטוטים בכוחות עצמי, סיפרו לי היום.

באיחור של שנה.

איחור של פקאצות? אפשר להגדיר את זה ככה ☺

 

בכל מקרה בסביבות 10 וחצי היה, כפי שהיה כתוב על השלט.

"טקס פתיחת שנה"ל תשס"ח"

כנראה שהשלט כל כך עתיק, עד כדי כך שהם שכחו באיזה פונט הם השתמשו והדפיסו את הח' בפונט שונה...

עבודה מוצלחת של הפקולטה המוצלחת ביותר בארץ למדעי המחשב ☺

 

בכל מקרה הטקס הזה היה כמעט כמו זה של בית ספר - נאום אחד בלי הרבה פואנטה, ואת השאר לא שמעו כי ההגברה שווה לתחת... ועוד המרצים רוצים עוד כסף? צריך לתרום לטכניון ציוד לטקסי פתיחת שנה...

אבל ההבדל בין זה לבין ההוא מבית ספר, זה שלא באה גילה אחרי שהברזת מהטקס והתעצבנה עליך - יכולת פשוט להעלם כרצונך.

אח, ימי בית ספר, שעוד היה במרחק 10 דקות מהבית במקום חצי שעה בשני אוטובוסים במקרה הכי טוב...

אבל נו, הטקס פתיחה היחיד שיהיה לי, צריך להפגין נוכחות...

 

נתקלתי בחלק זעום מהאנשים שפגשתי לפני שבוע בבקו"ם, אבל אחרי זה גם ככה התפזרנו כל אחד לאן שהוא למד.

יעני לפקולטע של כל אחד [אהא, ירדתי על לירן ☺]...

בכל מקרה הגעתי לבניין של חשמל, הושיבו אותנו באודיטוריום לשמוע חפירות לא נורמליות נוספות שמספרות לנו כמה אנחנו פסיכיים שבחרנו במקצוע הזה.

 

בכל מקרה אז מגיע הקטע של לחלק מלגות הצטיינות למי שהיה לו סכם בשמיים.

כמו שעומר ניסח את זה כל כך יפה - "לא היו לך חיים בתיכון - קח 5000 שקל..."

עכשיו הבעיה היא שהייתם מצפים מאנשים שעומדים להיות מהנדסים לקצת יותר שכל.

יעני קראו בשם של הראשון - כמה מחאו כפיים.

ובינתיים חשבתי לי חתיכת מטומטמים!!! הוא הרגע אמר לכם שיש בסמסטר הזה כמות, ואתם מוחאים כפיים לראשון?! הרגע התחייבתם למחוא כפיים 98756 פעם לכל מצטיין!!!

כן, ההגיון חייב לפגוע במישהו מכל המוסד המרחף הזה...

 

פספס אותי במילימטרים!! תודה לאל

 

עכשיו היה הקטע שעשו לנו סיור בבניין.

הראו לנו כל מיני "חוות מחשבים" [אסוציאציה מיידית למחשב שנמצא בתוך גדר של חווה ועושה מוווו מהמדיה פלייר] וחדרי מכונת צילום.

ואפשר להסתכל ולחשוב, 20 אנשים עומדים בתור, כדי לבהות במכונת צילום. How Technion Is That?

אופס. הרגע הוספתי את הבלוג לתוצאות חיפוש בגוגל כשיחפשו טכניון.

יחד עם כל האתרי פורנו

 

נו מילא, גם ככה יש פה כניסה ביום וגם היא שלי, מי יעלה על זה? ☺

[טוב אולי גם בגלל שאמרתי לישראבלוג שיסנן אותי מגוגל...]

 

עכשיו החוות מחשבים זה סיפור בפני עצמו.

כדי להכנס - צריך להעביר כרטיס סטודנט.

אבל למה לעזאזל צריך להעביר אותו גם כדי לצאת?!

טוב נו, בכותרות של מחר - "גנב נתקע בחוות מחשבים כי אין לו כרטיס סטודנט"... נו באמת...

 

בכל מקרה אחרי שסיימו להראות לנו את החכמה שמאחורי להכניס את הלשון לזה שלוקח נייר במכונות צילום, החזירו אותנו לאודיטוריום ההוא כדי לקבל מידע חשוב ומפורט והרצאה מיוחדת מ... מזכירה...

 

מסתבר שהיא זו ששולחת לנו את כל המייל בערך!

ואחרי זה אומרים שמזכירות זה אבטלה סמוייה.

 

קרן קרן זו אבטלה סמוייה!!

אני זה אבטלה סמוייה [לשעבר]!!

אבל השתקף שההיא באמת עושה משהו במהלך היום, חוץ מלבדוק רכילות בYNET...

 

בכל מקרה עומר החליט להצטרף להרצאה הזו.

 

אז התכתבנו בSMSים כי היא נורא זיינה את השכל...

 

עומר: "איפה אתה?"

אני: "שורה רביעית, המזכירה הזאת כוסית על, מה איתך?"

עומר: "אני בא"

...

עומר: "סתכל אחורה וימינה"

אני: "ימינה זה הכיוון השני, אידיוט..."

עומר: "ימינה שלך!" [זה עדיין היה הימינה הלא נכון]

אני: "התכוונתי לשלוח וואהאהאאאיי!! אבל אני רק אהנהן..."

עומר: "וואו כמה שעות אתם פה... על מה ולמה? לא אכלת צהריים עוד..."

אני: ""סיירנו בפקולטה"..."

עומר: "אתם סמסטר ענק!! למה אתם עוד פה? יש לך עוד דברים לקבל וקקי לעשות, אתם פה מ11 וחצי זה לא מצחיק!"

[מסתכל עליו, מושך בכתפיי]

עומר: "אתה ילד טיפש, תלמד לשבת ליד המעבר, אחרת לא תשתין ימים!"

 

אחרי שהשתנתי מצחוק מההודעה האחרונה, ההיא סיימה את שלה ועומר המשיך לרדת עליי שהחלטתי לשבת בשורה הרביעית באמצע.

לקח: להשתין בבית ☺

 

מפה לקחו אותנו בקבוצות ממקודם לכיוון המכלול בטכניון כדי לתת לנו שיט לא שימושי בתור מתנות, ואז לקחו אותנו לעשות כרטיסי סטודנט.

עכשיו זה נורא מצחיק, שהקבוצה שלי נכנסה אחרי שסיימתי ארוחת צהריים, כי ידעתי שיש כניסה אחורית לבניין אמאדו וממנו אפשר להגיע לסאגו, שזה איפה שיש כרטיסי סטודנט. כעיקרון עומר וההיא שהייתה איתו שמה אמרו לי לעשות את זה, בטענה שלא באמת שמים זין מי זה מי...

כמובן, לי אין כרטיס עדיין, כי "הייתה תקלה" [קרן קרן שלחה מכתב]

אבל יש לי אישור זמני

 

תחשבו על זה, מישהו הולך למסיבת סטודנטים ובכניסה,

"כרטיס סטודנט בבקשה"

"יש לי אישור זמני!"

כן כן, רק בטכניון.

 

בכל מקרה אחרי זה הלכנו שוב למכלול והפעם לקנות קצת שיט שאשכרה יעזור לי במשהו.

ונחשו מה? המערכת הפיראטית שלי - אני משנה אותה שוב כי עכשיו אני יודע מי מרצה מתי ואיפה.

 

הרווחתי תיק גב של אס"ט, הוא לא יכול להחזיק לדעתי יותר מקילו. נתן את זה לילד בגן שחולם להגיע רחוק.

הרווחתי "עיפרון שרטוט חדיש", בהתחשב בזה שאני לא מתעסק בשרטוט כמעט.

הרווחתי יומן סטודנט, אפילו שאני לא משתמש ביומן מכתה ז'.

הרווחתי מחברת אפילו שאני עומד להשתמש בקלסר עם חוצצים.

והרווחתי דפדפת!!

הייתם מצפים שזו תהיה לי לעזר, אבל מה יעשה סטודנט בטכניון עם דפדפת שורות?! &$&^UNB$^&

אז הם בעצם לא נתנו לי כלום...

אבל הייתה לי הנחה של 10% במכלול כי "סטודנטים מחכים לתחילת הלימודים" [שם הקטע שלהם של ההנחות או משהו...]

 

ואז חזרנו הבייתה בעוד אוטובוסים

 

וזה היה היום ה"ראשון" שלי בטכניון.

קטע

 

התחלתי עם רוקוטן.

זה מסריח!!

מילא

 

הרגליים שלי חזרו לעצמן

הראש שלי עדיין קצת דפוק

אבל נו, אם עדיין אף אחד לא מתלונן הכל טוב

 

אני הולך לקמבן מערכת פיראטית ולגלות מה אני לומד מחר

להת'

ובהצלחה שיהיה לנו

 

נכתב על ידי ™OpenG , 21/10/2007 20:30  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של זאת עם התלתלים והחיוך ב-27/10/2007 19:38
 



התחיילתי - עכשיו אני כבר לא אזרח, אני בדיחה על מדים


2:35~ AM - "טוב מיידלע, אני עף לישון, יש לי עוד קצת יותר מ3 שעות..."

"לילה טוב, ותזכור - אל תתווכח איתם!"

 

6:35~ AM - "קצחקצקחקחצקחקצקח [צחצוח שיניים אקסטרימלי]"

"עופר אני באוטו..."

"גם אני.."

 

7:40~ AM "***** עופר?"

[קם, מצדיע למיכאל והולך לכיוון אוטובוס.]

 

וכך התחיל לו יום מלא הרפתקאות שנגמר עם יבלות ברגליים בגודל של הפה שלי כל אחת בכל רגל...

אבל היה חוויה ☺

 

נסענו לבקו"ם.

מה שמזכיר לי שעידו התקשר בבוקר אבל בדיוק ברגע שהוא התקשר אמרו לכבות פלאפונים...

מילא

אחר כך

 

אז הרצו לנו קצת על עתודה, משהו על זה שאם נפשל עדיין לא אכלנו אותה, שאנחנו יכולים לשכוח מלחיות בקיצים ב4 שנים הקרובות, ואסור לנו לקרוא את החוזה שאנחנו חותמים עליו

ושחצי ממה שהם יגידו לנו לא נזכור גם ככה

אבל הם יוכלו להגיד שהם אמרו החבורת אימפוטנטים ☺

 

בנוסף הם גם אמרו שמעכשיו מחלקת עתודה היא האחראית עלינו...

עכשיו כשאני חושב על זה, זה יחסוך לי להתקשר לקד"צ, שיגיד לי להתקשר ללשכת גיוס, שיענו בהודעה מוקלטת שאומרת להתקשר לקד"צ, אני אבקש מענה אנושי שיגיד לי להתקשר לקד"צ, וכשאני אתקשר לקד"צ אחרי חצי שעה המתנה עם הגלגל"צ המזופת שלהם הם יגידו לי שאני צריך לשלוח פקס בו אני מנמק את זה שלשכת גיוס החליטה שאני צריך להתקשר לקד"צ.

תודה לאל

 

בכל מקרה אחרי החפירות שלהם התחילו כמה שעות שאפילו לא שמתי לב כמה, שרובן הלכו בעמידה בתור

שכללו כל מיני אימותי פרטים ודרכים מעניינות לחורר לנו את היד

נו באמת, 3 חורים באותה יד זה לא קצת מוגזם? מה אכפת לי תרמתי מוח עצם או משהו כזה ☺

וכל מיני צילומים וטביעות אצבע

אבל העיקר שהתמונה על החוגר יצאה טוב ☺

 

אז הגיע החלק המפתיע - שמו אותנו על מדים

 

עכשיו כמה דברים על המדים - אני בינתיים אתלונן על מדי א' כי עוד לא נחתתי על משהו אחר.

נתחיל מהחולצה.

הייתי מרוצה מהקטע שצריך חולצה לבנה מתחת אז נשארתי עם שלי, שבמקרה הייתה לבנה [של שיקאגו] ולא שמו לב שהיא לא ממש של הצבא, אבל שמעתי תלונות שהחולצה של המדים דיי מגרדת...

משום מה לא הופתעתי ☺

עכשיו המכנסיים, יש להם במקום ריצ'רץ' 5 כפתורים, והכפתורים שלהם מציקים

משהו פחד

אי אפשר בשום דרך קונבנציונלית לסגור את כולם.

גם היה בקיטבג שנתנו לי את המעיל, ועוד כמה שטויות מיותרות

הקיטבג שלי היה של מישהי בשם קרן דניאלי פעם, היא שמה עליו את המספר האישי שלה ולא טרחה להזיז אותו משם...

נו מילא ☺

עכשיו יש את הקטע של הנעליים.

בחיים שלכם, כשאתם נועלים נעליים צבאיות, אל תשתמשו בגרביים משלכם.

From Attempt.

אבל אני חושב שהיבלות שלי ברגליים יותר מגעילו מכל מיני חתכים באצבע מבקבוקי בירה אז אני לא אעשה מזה לחצן, זה מבחיל.

הנעליים האלה הן בטונדות.

ביקשתי מידה 49 כי עומר הציע לי לבקש מידה אחת יותר - התפשרתי על חצי מידה...

למרות שהיו 5 זוגות גרבי צמר בקיטבג לא טרחתי להחליף אליהם, ונשארתי עם שלי.

גאד כמה התחרטתי על זה אחר כך...

 

כמובן שלא יכלו לתת לנו ישר דח"שים אלא היו חייבים לתת לנו חוגרים ואז 4 שעות בשמש לייבש אותנו עד שהם יסיימו לחלק לכולם

 

בסופו של דבר אחרי כל המריחות הורידו אותנו ב...

אין לי מושג איפה הורידו אותנו.

היה שם תחנת אוטובוס שיכולתי לקפוץ משם לרכבת

אבל החלטתי להשאר קצת ולדבר עם האנשים שפגשתי במקום

באמת אנשים איכות ☺

 

אבל משהו מוזר היה שם.

כמה מהדקות שהייתי שם, היו זהות בדיוק לחלום שהיה לי לפני המון זמן. לא ידעתי מה הוא אומר אז השארתי אותו בצד, והיום הוא פשוט חזר אליי. אין לי מושג איך זה קרה, אבל ידעתי בדיוק מה הולך לקרות וזה קרה!

זה אף פעם לא קרה לי, זה מוזר להחריד.

אלה אנשים שלא ראיתי בחיים שלי, ופתאום באותה סיטואציה ידעתי שאני מכיר אותם משם!

ואל תגידו שאני מוזר כי אני בטוח שזה מה שהיה שם!!

 

בכל מקרה הודות לרכבת המחורבנת שעצרה בתחנת קרית חיים בדיוק ל3 שניות, נחתתי בקרית מוצקין

ונאלצתי לעשות את כל הדרך הבייתה ברגלי, שכבר אינן כל כך קלות...

למעשה הן כל כך לא קלות שאם הייתי בועט איתן בתמרורים כמו לואי כל הזמן התמרורים היו נעקרים

 

וכמו שהייתם מצפים אי אפשר שלא להתקל במישהו מוכר בסיטואציות כאלה

ובמי נתקלתי אם לא במר עדי הכלב?!

 

אבל הבנאדם בסדר כשלירן לא ליד אז הוא שאל אותי מה הולך איתי, נתתי לו את החפירה הרגילה והגעתי הבייתה

הורדתי את הנעליים ואבא לא הספיק לצלם

אז תאלצו לחכות עד יולי אוגוסט בשביל שאני אשים מדים שוב ☺

אבל אני לא אהיה באבל ☺

 

אגב אל תגעו בנעליים הגדולות והשחורות יותר מדי - הידיים שלכם ישחירו גם

 

אבל לא טרטרו אותנו שם, לא עשו לנו טקס של פה זה צבא לא בית זונות, כי אנחנו הזונות של הצבא הזה ☺

 

אז אפשר לומר

שהיום הזה היה נחמד בדרכו שלו

פגשתי 8989253 אנשים

ויצאתי דיי מרוצה

 

3 חורים ביד, יבלת לכל רגל, ושריטה אחת קשה במוח... כנראה שלא יורידו לי עוד פרופיל, הא...

 

ותכלס הייתי מוכן ללכת היום לטירונות של חודש מינוס

אין לי ספק שהייתי נהנה ☺

אבל מה יישאר לקיץ?

כמו שאומר השיר הגאוני

"שיו איזה כיף הקיץ בא, משהו עם ביקיני וחוטיני וכל מיני שטויות של שרלילות"

 

☺☺ יום טוב ☺☺

נכתב על ידי ™OpenG , 15/10/2007 21:11  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ™OpenG ב-19/3/2011 20:03
 



תוציאו אותי מהבית הזה


במהלך 3 הימים האחרונים מצאתי את עצמי בהרבה מקומות שלא הייתי בהם מזה זמן רב

אחד זה הג'וייסטיק, כי לאדם אקראי שעובד שם התחשק לנצל את עוצמתו הפוליטית והצבאית ולשחק משחקים בחינם

וכמובן שאי אפשר לעשות שטויות כאלה לבד וגם בלי אלכוהול ☺

השני זה הלשכת גיוס, כי אין לי ארץ אחרת

וכי הייתי אמור לחתום עם ההורים על טופס בו אני מסכים שיגייסו אותי לפני גיל 18.

אז לאחר טיפוס 5 קומות במדרגות שלאורכן ההורים התלוננו על הגרבצת בלשכת גיוס, נתקלתי במר אא"א ☺

מסתבר שהוא יושב שם בקד"צ, מה שמסביר את זה שלבן עדיין אין תוצאות של העתודה ☺☺

שלא יעבדו עליך בן - זה הכל אשמתו בלבד ☺

באותו ערב היה כדורסל

מצאתי את מר שקד שנמצא ברגילה לפני שגם הוא מתחיל ללמוד

וחזר עם מאות חוויות מהטירונות ☺

ויצא ששיחקנו חצי שעה ודיברנו שעתיים או משהו

לא נורא, בשביל זה שיחקנו גם היום ☺

המילה שמתארת כמה גרוע נהייתי זהה למילה שמתארת כמה הטירונות שלי קשה.

מילא ☺

 

בכל מקרה...

עוד 10 ימים מתחיל הסמסטר.

אני לא מרגיש מיוחד, אין את ההרגשה הזו של "אוף, נגמר החופש הגדול, עוד מעט נלך עם אמא לקנות תיק חדש של דרגון בול, איזה באסה" או משהו [בשביל הרקורד, היו לי בחיי 3 תיקים לבית ספר - אחד של ספיידרמן שסבתא שלי ז"ל רקמה עליו בגדול "עופר", אחד של נייק, שפשוט היה קטן מדי ולא בנוי למשקל של בלוקים של ספרים שהיה עליי בכתה ז' או ח' [זו לא פרסומת סמוייה, זו אנטי פרסומת סמוייה], ואחד שהוא הנוכחי שאני משתמש בו, ומתכוון להמשיך למרות הפיתוי שמציע התיק של אס"ט]

והאמת שאין גם הרגשה של "יש יופייי יוהו אלמטרי!!! הולכים עם אמא לקנות תיק של דרגון בול, אוח היה כזה משעמם החופש, אני מת לחזור לבית ספר ולפגוש אנשים ולהשוויץ בתיק עם הדרגון בול!!!"

כי מצד אחד - לא ממש היה לי כל כך הרבה חופש,

ומצד שני, מי יפגוש אנשים?

אין נפש חיה בטכניון שעומדת ללמוד איתי [זה מוציא את עומר ואור מהעסק ☺] שאני מכיר...

נו בשביל זה ניחנתי בכישוריי תקשורת יוצאים מגדר הרגיל.

ומצד שלישי, אם אני כבר כאן, מי ישוויץ בתיק עם דרגון בול?! אפילו המשחקי פלייסטיישן שלהם נעשו מעפנים... ☺

 

מה שכן, אני מרוצה מזה.

שאין מי שייתקע לי בתחת במהלך הסמסטר. אני מרוצה להיות תלוי רק בעצמי.

זה קצת מכוער וקצת מגעיל, ובטח כל מי שנכנס חושב שאני איזה סוציו... איך שהמילה הזאת לא הולכת... פוב, מט, פט, אותו חרא

והאמת שמדברים על הסוציומשהו שלי, שמתי לב שקצת ניתקתי מגע עם כל מיני אנשים שבעבר כן יצא לי לגעת בהם

עכשיו אני לא יודע כמה הם שמים על זה זין

ואני לא יודע איך הגענו למצב, כנראה שלא היה לי כוח ליצור מגע

אבל האמת שאם עוד לא עשיתי משהו בנידון כנראה זה לא מפריע לי כל כך ☺

 

בלי קשר, אני מתנצל בפני מי שמגיע לו. מי שמגיע לו - יודע.

יואו איזה משפט טוב זה!! המשפט הכי מטומטם ששמעתם, אבל איזה משפט טוב זה!! כי סתכלו איזה פטנט כי עכשיו מי שעשיתי לו מה ולמה יחשוב שאני מודע לפשעיי ומתנצל גם אם אני לא שם זין!! משפט כזה לכסות את התחת עוד לא מצאתם!! טוב אני הולך לחתום עליו פטנט

שיהיה בהצלחה ☺

נכתב על ידי ™OpenG , 11/10/2007 20:29  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של זאת עם התלתלים והחיוך ב-13/10/2007 15:07
 



לדף הבא
דפים:  

20,960
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , האופטימיים , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל™OpenG אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ™OpenG ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)