לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

The OpenG

מה זה משנה אם אני כאן או במקום אחר, אם אני תמיד יודע להוציא מזה את הטוב ביותר?

Avatarכינוי:  ™OpenG

בן: 34

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2006

מי עוד לא ארז?? אני!! אני!!


השעה 22:13 ועוד לא ארזתי\התקלחתי\עשיתי משהו. איזה כיף לי!

מחר טיול שנתי, יהיה שוס, אילת ושות', אני עם דולבי, לואי, מור, ארז וזוהר בחדר, מצפים לנו לילות יפים שיסתיימו בסביבות השעה 8... ☺

הימים האחרונים עברו להם במהרה... נרגעתי מהקפריזות שלי, תהיתי אם יש לי את הזה של המצבי רוח המשתנים מהר מדי, והלכתי לעומר [2] לעשות עוגיות בערב שישי ☺.

יחסית לאמא, היה עלוב!! יחסית לשאר היה טוב ☺.

בינתיים אני מורח את הזמן ומאחל לעצמי טיול נעים, אני מניח שרק עומר יקרא את זה, אולי גם אור...

אז אני רק אעשה מה שרציתי לעשות כבר הרבה זמן בתור פרידה ל4 ימים.

עומר ואור היקרים:

 

טפו!

[תאלצו לדמיין יריקה לפרצוף כי אני לא יודע לירוק, בעיקר לא דרך המסך ☺. Family Guy שולטטט]

 

לילה טוב לנו, וטיול פורה ☺

 

העיקר הבריאות!

נכתב על ידי ™OpenG , 26/11/2006 22:14  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של danny ב-1/12/2006 11:10
 



... והחיים יהיו חרא אליך בחזרה...


זה פוסט דיי משונה, כי הוא משלב דברים רציניים ובולשיט. זה לא קורה הרבה... לא נורא ☺

אז אני אתחיל.  

 

היום היה ערב זיכרון לאלון פיינטוך ז"ל, שנהרג במלחמה בלבנון. מוזר לחשוב על זה שרק לפני שנתיים הוא היה איפה שאני עכשיו. המשפחה ארגנה את הערב, והייתה תערוכה של תמונות שלו מכל החיים. אחר כך היה טקס זכרון. בהחלט היה ראוי. מצער לחשוב שהורים צריכים לקבור את ילדיהם.  

התלבטתי די הרבה אם לבוא או לא. כלומר, מצד אחד אני שונא טקסי זכרון, מחר יש לי מבחן באזרחות, וזה בנאדם שאני לא מכיר, וגם כמובן... אני עצלן... וכמובן שקפצה המחשבה הזאת של "נו, קראו להמון אנשים, בטח הם יבואו ולא יהיה לי מקום גם ככה". המחשבה הזאת מטומטמת. כל הסיבות האלה מטומטמות. כלומר, הן לא מטומטמות, אבל אם הייתי מתחשב בהן ולא הולך, מה בעצם עשיתי בזה?

יש שני צדדים לכל דבר. צד טוב, וצד רע [אלו ביטויים. טוב ורע תלויות מאוד בנקודת מבט של האדם]. אלו שני הצדדים הקיצוניים ביותר. כלומר, מבחינתי "רע" זה להתעלם מהעולם שמסביב ולהתחשב בצרכים שלי בלבד. ו"טוב" זה להשקיע ולתת, להזניח את הצרכים האישיים לעומת הצרכים של הסביבה. עכשיו בטח יש את מי שתוהה, "אבל הרי אם תפקיר את הצרכים שלך בשביל אחרים, מה יישאר לך?" אני לא מפקיר את הצרכים שלי. יש טוב, יש רע, אבל יש עוד אחד.

האחד הזה הוא הנכון. הוא יכול להשתייך לאיזה צד שאני קובע. וזו מבחינתי ההבחנה בין טוב לרע. לדעת מי מהם נכון ומתי. אז זו המטרה. לעשות דברים נכון. כשאני עושה את הדברים "טוב", ואני שלם עם ההחלטה שלקחתי, אני מרגיש איזשהו סיפוק. איזשהי הרגשה של "מילאתי את חובתי" אפילו שזו לא הייתה חובה. כשאני עושה דברים ב"רע", אני מרגיש ייסורי מצפון. כמובן שיש יותר גרוע מה"רע" שהגדרתי פה. נגיד, במקום להתעלם, לפגוע ישירות. לחבל. אני לא בטוח שאני מסוגל לדמיין את עצמי עושה משהו כזה. אז בקיצור, בחנתי את העניין מזוית הראיה שלי, ולבסוף החלטתי ללכת. בהתחשב בזה שאני גר 5 דקות מאיפה שזה התקיים...  

 

אתמול [רביעי] הייתי בהכנת שלטים לקראת הטיול לאילת ביום שני. לא היו שם הרבה אנשים קרובים אליי. בעצם לא היו, הכי קרובים שהיו זה שיראל ופיליפ ומתן ושות',אבל לא הצטערתי שבאתי. עם זה שלא עשיתי כל כך הרבה יחסית. מה שכן, היו הרבה שלא באו. אני לא יודע מה להגיד על זה. אני מניח שהיו להם את הסיבות שלהם. יכול להיות שהם חשבו שוב, "שקראו להמון אנשים אז הם יחפו עליי", כלומר, ניתן להם לעשות את הרעש, ורק כשההדים יגיעו אליי, נתחיל להזיז את התחת. שוב, המחשבה הזאת מטומטמת. אם העולם היה בנוי מאנשים כאלה, הם היו נכחדים ממזמן, כי אף אחד לא היה עושה כלום. כשהסתכלתי על המושבים הריקים המעטים שנשארו באולם הערב חשבתי על האנשים האלה. זה היה דיי... מרגיז... באיזשהו מקום.

 

הכותרת - ההתחלה שלה הייתה "אם תהיה חרא אל החיים..."

סתם חשבתי על זה בזמני הפנוי, שגם הוא נהפך לדיי נדיר [יעני המקלחת]. אנשים שלא אכפת להם מהחיים, שלא מוכנים לחיות אותם יחד עם כולם, שמעדיפים שמישהו אחר יחיה אותם בשבילם, החיים יתייחסו אליהם באותה דרך.

ואני אוהב לחיות. אני נהנה לחיות. אני לא רוצה לדעת איך ובשביל מה אני חי. אתם לא תשאלו איך בראו את הים נכון? אבל אתם תתרחצו בו. כי זה כיף לכם. מקסימום תשאלו את ההוא בשמים והוא יענה לכם "טוב, צודקים, הוא באמת מיותר, גם ככה חצי מכם לא מצליחים להשתזף..."

[מביע הזדהות...]

בימים האחרונים אני נתקל דיי הרבה במקרים כאלה של קבלת החלטות, של לעשות את הדבר הנכון, זה מוזר...

 

מצאתי לעצמי זמן ושכתבתי את הפוסט שנמחק לפני כמה זמן, מי שרוצה מוזמן. כמובן שחלק מהניסוח השתנה, אבל הפואנטה נשארה.  

היה לי מבחן בפיזיקה יום שני האחרון ונראה לי שחירבנתי אותו. היה יום הורים, כמובן שגילה הרעיפה עליי מחמאות באוזני אמא שלי. אני לא אוהב לקבל מחמאות. זה יפה, זה נחמד. אבל אני לא אוהב את זה. ככה אני. ☺

מחר מבחן באזרחות...

אבל העדפתי להפגין את האזרחות שלי במקום ללמוד אותה.

 

אני מרגיש שדברים מתפרקים לי בידיים. וזה לא בהכרח חלקי לגו במכטרוניקה.

 

אני לא יודע למה איך ואיפה, אבל אני מרגיש שמישהו [אקראי עד כדי בהלה, ואקראי אומר כל אדם מכל מין] עושה עליי ברוגז. ואני לא רוצה שזה יגיע לזה.

עכשיו הייתי רוצה לפתור את המצב, אבל אין לי מושג על מה אני צריך להתנצל או מה הולך לעזאזל?!

חבל.

 

ונחשו מה יבוא עכשיו?

נכון! לא נורא ☺

 

לכל דבר יש זמן ומקום. ואני מניח שגם לי.

 

והזמן הזה הרגע אזל. אז עוד דבר אחד אחרון: אני זקוק נואשות לריבוע אחד של נייר טואלט עם לבבות. המטרות מסווגות לכל סוג של ציבור.

לילה טוב לכם

העיקר הבריאות...


נכתב על ידי ™OpenG , 23/11/2006 22:00  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ™OpenG ב-15/9/2009 02:33
 



הפעם אני נתתי לשונית לערבב! הא!


עוד שבת שעוברת לה בנחת.

ומהר! ראבאק!!

 

למדתי קצת פיזיקה לשם שינוי.

ושונית באה אליי לעשות עוגה ☺

ודניאל עצבנית עליי ☺☺

ודולב ושונית התלהבו מהחדר שסידרתי מחדש ☺☺☺

ואני חולה על הסמיילי הזה!! ☺☺☺☺☺☺☺☺☺☺☺☺☺☺☺☺☺☺☺☺☺☺☺☺

[סדר ההופעה לא קובע ☺]

 

חשבתי עוד קצת על הפוסט הקודם. הבנתי שזה לא חמור כמו שחשבתי שזה עשוי להיות. עדיין יש אי נעימות, אבל נתגבר. אולי אני אפילו אתוודה בסוף.

למרות זה, אני לא מעיז לזרוק אותו או משהו. אולי אני אסתכל בו שוב מתישהו.

 

אתמול הייתי... במקום אקראי להחריד... ומשם הלכתי לבית של חבר של אור שקוראים לו עומר. הוא בנאדם ממש בסדר סך הכל.

 

ונראה לי שזהו. אני יושב כבר רבע שעה מתלבט מה עוד לחפור פה.

 

לילה טוב

אה ו...

 

איזה כיף זה לקום ב5 בבוקר כדי לנסוע לבקו"ם! נורא חבל שאני משוחרר מהיום הזה, כל כך מבאס... איך הייתי רוצה לבוא גם... אוייש אוייש... ☺☺☺

 

ולגרסא הבוטה יותר:

 

הא לכם והא לשערות הערווה שלכם!! חע!

 

אני עושה פוסט ציטוטים רחב ומקורי שיישאר פה עד כלות העולם.

 

העיקר הבריאות אנשים ☺

נכתב על ידי ™OpenG , 19/11/2006 00:25  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ™OpenG ב-22/10/2011 02:46
 



לשקר...


,Betrayed one more time

 But somewhere down that line

 You're gonna get what's coming to you

 

,Pull the knife from my back

,Soon I'm the one that's on attack

Can't wait to return the favour

!Look at me now

[Bullet For My Valentine - 4 Words To Choke Upon]


מה זה לשקר בעצם?

לשקר זה לחפות על משהו שאני לא שלם איתו, או לחילופין, מה שאחרים לא יוכלו להשלים איתו. לשקר זה לקחת משהו שאני לא שלם איתו, ולשים משהו שכן הייתי שלם איתו.

אני בדרך כלל לא מסתכל על מה אחרים חושבים עלי. שיחשבו מה שהם רוצים - אני בשלי. באיזשהו מובן אני מאמן את עצמי להתעלם ממחשבות של אחרים. גם אם אני אדע אותן, להתעלם מהן.

 

ושיקרתי. ההוא שבשמיים נתן לי כישרון לשקר בפנים בלי למצמץ ובלי להראות סימן חיצוני. למה שיקרתי? כדי להגן על משהו אחר. שיותר חשוב לי מהאמון של מי ששיקרתי לו. אפילו שאם זה יוצא, אז גם מה שניסיתי להגן עליו, וגם האמון שהרסתי - שניהם מתפרקים.

 

הפעם לא שיקרתי מתוך חוסר שלמות עם מצב - אלא מידיעה שמי שידע לא יוכל להשלים עם המצב. זה הימור שלקחתי. ובסופו של דבר אני מניח שאני אחטוף את מה שמגיע לי.

 

אבל בדרכי שלי.

 

אני לא מביע חרטה. אני לא מרשה לעצמי להתחרט על משהו שעשיתי. אני רוצה לדעת שכשאני מסתכל אחורה, אני שלם עם כל רגע בחיים שלי. אם הוא שגוי - לדעת לתקן אותו.

 

לפעמים תמיד חושבים "אם הייתה לי מכונת זמן, הייתי חוזר לרגע הזה והזה, ועושה דברים נכון". אני חושב על רגע אחד כזה.

אימון כדורסל, בכתה ו'. קיבלתי כדור מחוץ לרחבה. היה לי כדרור. לא השתמשתי בו ועשיתי צעדים. המאמן ירד עליי. הקבוצה קצת התעצבנה אבל המשכתי בשלי.

 

אם רק הייתי יודע כמה הסגנון שלי ישתנה אחרי שנה...

 

רגע קטן? יכול להיות. אבל אם הייתי חודר לסל... אם הייתי עושה מה שהייתי עושה היום... איך זה היה משפיע עליי?

איזה טיפוס הייתי היום אם הייתי לוקח את ההזדמנות הקטנה הזאת?

נותר לי רק לשבת ולתהות. אני עושה את זה הרבה בשנה האחרונה.

 

The More I Think The More I Wish I

...Could Push Stop, Then Hit Rewind

[בפעם המיליון - Curses]

 

מחרתיים מבחן בפיזיקה, אני לא יודע גרוש...

אולי נתחיל ללמוד סוף סוף ☺

 

בוקר טוב שיהיה לנו.

השעה 12, אני מניח שהרגע חלקכם קמו.

 

העיקר הבריאות ☺

נכתב על ידי ™OpenG , 18/11/2006 11:46  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ™OpenG ב-15/9/2009 02:28
 



Orpheus


קמתי היום בבוקר לצלילי השעון המעורר של הפלאפון שכיוונתי ל8

ראבאק! קמתי ב8:20 והשיעור מתחיל רבע שעה אחרי! זה תמיד קורה לי!

זה מזכיר לי את כתה ח' שהתעוררתי פעם ב11 במקום ב7 וכולי נלחצתי, והתקשרתי לאבא והגעתי לשיעור תנ"ך לחוץ כמו טמפון... [בשביל שעה תנ"ך ושעה מתמטיקה אז זה רלוונטי] אבל למזלי הרב ציפי [המורה לספרות לשעבר וברוך שפטרנו] הייתה המרכזת והמחנכת, אז מי כמוה דוגל בגישה של לשלם לעובדים גם על השעות שהם לא נמצאים... היא הבריזה מאיזה 90% מהשיעורים בכתות ט' וי'... זה היה ממש נוח ☺

נחזור לקטע

 

התעוררתי ב8 כאילו, אבל המיטה הייתה נוחה מדי. הרבה יותר מדי נוחה.

ושאלתי את עצמי אם באמת שווה לי לקום, אם מה שאני אמצא כשאני אקום יהיה טוב לי יותר מלהשאר במיטה? [במקרה הזה מסתבר שלא, עוד בזבוז זמן בצורת שיעור אנגלית...]

אז הבנתי.

אין לי משהו ספציפי לקום בשבילו. אין משהו שמניע אותי לקום מהמיטה כמו פנתר. אני קם מהמיטה כדי לעשות את הקטע שלי ומה שאני צריך וללכת. לא בשביל מטרה מסויימת. לא בשביל משהו שבאמת חשוב לי. כי אין כזה.

באיזשהו מקום זה לטובה, אין לי שום דבר שיושב לי על הלב, אבל מצד שני זה חסר לי. אין משהו שייתן לי את המוטיבציה הזאת. למה לי בעצם לקום מהמיטה? במיטה הרבה יותר נוח. בשביל מה לקום? כדי ללמוד עוד פרק בתנ"ך? כדי להוסיף עוד חתיכת לגו לפרוייקט במכטרוניקה? עדיף להשאר במיטה. מבחינתי לפחות.

אז מה אני צריך בעצם?

משהו לקום בשבילו. מישהו לקום בשבילו. מישהו שיוכל לגרום לי לקום גם אחרי חצי שעה של שינה ולהקיף את הבלוק 3 פעמים. מישהו שייתן לי השראה. מישהו שאני אוכל להחזיר לו אותה.

אבל מי זה לעזאזל?

 

זו תאלץ להשאר תעלומה לזמן הקרוב

 

בינתיים, אני שומע שיר שנורא מזהה אותי עם המצב.

 

Orpheus

That summer I did nothing
Just sleeping, thinking and hanging around
Left the dark streets of September
As the air was cooling down
Woah yeah it was cooling down

,I need the sunshine in the morning
I'm heading for the open road
,Sunshine in the morning
Lord you gotta let it go

Ever since I lost her
Seems the more I learn, the less I know
Everyday I think about her
But if I look back I'm gonna turn to stone
To stone, woah yeah gonna turn to stone

I need the sunshine in the morninng,
I'm heading for the open road
,Sunshine in the morning
Lord you gotta let it go

,I need the sunshine in the morning
Yeah I gotta feel its glow
,Sunshine in the morning
Lord you gotta let it go

I'm a headin' for the open road x8

It hit me without warning
I was left out on my own
The sad times they were forming
I went through them alone

But A new day it is dawning
And I feel the pain is gone
The open road is calling
And I am moving on

,I need the sunshine in the morning
I'm heading for the open road
,Sunshine in the morning
Lord you gotta let it go

,I need the sunshine in the morning
Yeah I gotta feel its glow
,Sunshine in the morning
Lord you gotta let it flow

 

 

מחשבה קפצה לי לראש

עומר חייב לפתוח בלוג. יצא לו משהו בנזונה!

 

הרבה בריאות

ובהצלחה בלקום מהמיטה ☺

נכתב על ידי ™OpenG , 16/11/2006 21:48  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פלונית אלמונית ב-29/9/2015 21:30
 



לדף הבא
דפים:  

20,960
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , האופטימיים , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל™OpenG אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ™OpenG ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)