היינו אצל עומר היום
מסתבר שהייתה רעידת אדמה! מי הרגיש?!
חזרתי ומצאתי את זה בכותרת בYNET עם 950 תגובות, לחצי מהטוקבקיסטים הייתה רעידת אדמה "כשהם היו במיטה עם חברה שלהם"... צירוף מקרים מעניין - כל הטוקבקיסטים של YNET נמצאים במיטה עם חברה שלהם בחצות של שישי בערב.
הממ... דווקא דיי הגיוני.
לא משנה! לא הפואנטה!
הפואנטה!
בילינו ערב אצל עומר שהכיל 3 גיטרות ומספר לא קונבנציונלי של פסיכופתים
אבל גם זו לא הפואנטה!
אני לא מתכוון להתחיל לחפור על כל הטרומבונים שבתוך המגדלי שמירה בבה"ד 16 ☺
קצת אחרי
לפני חצי שעה בערך יצאנו, כמובן שאני לקחתי את הזבל בזמן שדניאל ולואי מיהרו למונית [המונית יכולה לחכות!!! אתם משלמים לה מספיק בשביל זה!! אהמ "אמות"... ☺] חיפשנו פח מאחורי הבית של עומר, אך מה שהובטח להיות פח, התברר כזוג בלוני גז! אבוי!
בכל מקרה מצאתי פח, בעוד דולב דמיין אחד, והתפצלנו איש לדרכו.
המשכתי במורד רחוב שקר כלשהו, ולפתע ראיתי אוטו חונה באלכסון כבד עם אורות דולקים, ושלט מאחור - נהג/ת חדש/ה. "זו בטח נהגת..."
ואכן זו הייתה נהגת. נראיתה דיי טוב בשביל הרקורד. העיניים שלה היו עצומות. חשבתי שראיתי מישהו במושב ליד אבל הסתבר שלא.
העפתי מבט.
הקפתי את החלק הקדמי של האוטו - אולי היא ערה והיא תעיף מבט?
נאדה.
דפקתי קצת על החלון.
דפקתי עוד קצת על החלון.
ה"נהגת" התנערה והביטה בי.
עשיתי בתיאום מרהיב של הזזות שפתיים וידיים איזושהי קומבינציה של "הכל בסדר?!"
היא חייכה בעייפות, והנהנה.
יש. היא חיה. תודה אלוהים, חסכת לי שיחה שרק אתה יודע למי...
המשכתי את הדרך שלי.
והרהרתי בזה קצת.
ותכלס, כל אחד אחר שהיה עובר שם יכול היה לעשות 1001 דברים אחרים שאני בחרתי לא לעשות.
עזבו כל אחד אחר - אני הייתי יכול לעשות 1001 דברים כאלה.
יכול להיות שבמקום לחרטש לכם במוח הייתי עכשיו נוהג בטויוטה לבנה אוטומטית עם שלט נהג/ת חדש/ה לאחר שזרקתי בחורה ישנונית וחסרת אונים על אמצע הכביש. במקרה הטוב.
אבל - בסופו של דבר, כולנו אנשים עייפים קצת שמתרוצצים ברחוב שקר כלשהו ב5 בבוקר.
ואם זה המצב - למה לנו לדפוק אחד את השני/ה.
כולנו באותה סירה, וכמה שיותר חותרים - יותר קל לנווט בים. אולי לאחד מהם גם יש מצפן אז בכלל.
וזה לא רק אנשי 5 בבוקר של רחוב שקר כלשהו,
זה גם אנשי 8 בבוקר של רחוב שקר כלשהו,
זה גם סטודנטי 6 בערב של הטכניון,
זה גם עתודאי RD&D שמשחקים בגרזני עץ ליד הבריכה שלא נותנים רפרנסים כי הם מניאקים,
זה גם כל תושבי איזורי חיוג 02-06 כולל,
זה גם כולנו כעם,
כולנו כאזרחים,
כולנו כבני אדם.
כולנו מחוברים.
ואנחנו צריכים לתמוך אחד בשני. וזה בדיוק הזמן.
בדיוק עכשיו, כשכל יום מופיעה עוד 37635 כותרות על אונס ועוד 52456 על רצח, [ועוד אחת על חזיז במגרש כדורסל, בני זונות] אנחנו צריכים לגבות אחד את השני.
וכל רגע שאנחנו חולמים לנו בהרהורים שלנו - יכול להיות שפספסנו צ'אנס לעזור לעוד מישהו.
ולכו תדעו איזה אנשים כלולים בקבוצת 5 בבוקר של רחוב שקר כלשהו.
בסופו של דבר הגעתי לצומת של רחוב שקר כלשהו עם רחוב אקראי אחר. העפתי מבט לאחור.
האוטו שלה עדיין היה באותו מקום באותו מצב. אורות דולקים ושיט.
עכשיו זה הקטע של "טוב אתה יודע שהיא חיה, אתה יודע שהערת אותה, אם ילך המצבר זה לא אסון, קר לי והשפתיים יבשות, בוא נמשיך ללכת"
"ואולי...?"
הסתובבתי, התחלתי לחזור. לא כי ציפיתי לשיחת נפש מעמיקה עם ההיא או שהיו לי כוונות נסתרות
כי באמת חששתי שעלול לקרות משהו.
בערך בחצי הדרך היא הצליחה לצאת מהחור שהיא הייתה בו ונסעה.
היא חלפה על פניי ולא זהתה אותי כמי שהעיר אותה.
סתם עוד עובר אורח של 5 בבוקר של רחוב שקר כלשהו.
ועם זאת - אנחנו גם בני אדם.
הוי, תהיות מהסוג הזה, כמה זמן לא היו לי כאלו.
בוקר טוב
ושבת שלום.
And I'm gone through Hell and High Water
,Washed away with the tide
,I can lose a damn war all by myself
.if you were on the other side
,So, in the morning when the rooster crows
back your bags and get ready to go
If you're walkin' through hell and high water
...please don't do it alone
[Black Stone Cherry - Hell And High Water]
"היה אצלינו ברד בבראודה, יעני ברד ממש, כדורי פינג פונג, אז ספיר עמד בדלת ומישהו דחף אותו החוצה, שמענו מבחוץ "אח, איה, אח..."" לואי