שמישהו יזכיר לי מזה אבא.
אני אישית לא זוכרת.
האבא הביולוגי שלי החליט לעזוב שהייתי בת 3.
האבא החורג הוא לא אבא..אפילו שהוא גידל אותי אני לא מרגישה שהוא אבא שלי כי אחריי הכל..איזה אבא ירים ידיים על הבת .
אבא מסמל הרבה דברים בשבילי...בעיקר את אלה שחסרים לי ואני מרגישה בחסרונם כל יום ביתר חוזקה.
אבא מלמד על העולם,מחזק,מלטף אוהב.
אבא מלמד על העולם,מראה אותו בכל היבטיו,טובים ורעים. אבא אמור להיות שם בשבילך,לתחקר אותך על הבנים שאת יוצאת איתם,לשאול איזה מתנה לקנות לאמא ולחבק שנשבר הלב.
תמיד דמיינתי אותי עם אבא שלי יושבת ורואה כדורגל,או יוצאת איתו לדוג.
אני רוצה אבא,דמות חזקה שתעמוד בראש תנחה ותלמד על העולם.
אני רואה איך ילדים מדברים על אבא שלהם....אומרים את המילה אבא...אבל לי זה קצת בעיה.
אין לי להגיד ששואלים אותי מה את קונה לאבא שלך ליומולדת או ליום האב....
אבא החליט שהוא לא רוצה אותי אז גם אני לא רוצה אותו...
אני גם רוצה אבא....אני לא רוצה ללמוד יותר על העולם לבד..אני רוצה שהוא ינחה אותי ...יחבק אותי..יאהב אותי..יתחקר אותי...יחרפן אותי בשאלות על בנים.
אני רוצה אבא.
תעריכו את מה שיש לכם....כי חיים בלי אבא זה לא אותו דבר..זה לא אותו אופי ואותה התנהגות.יכלתי לצאת ילדה נורמאלית...אבל אני לא ואני גאה בזה.
את זה אני חייבת לאבא שלי...אבל תזכירו לי מזה.