חשבתי שזה כבר נגמר ולא יחזור בזמן הקרוב.

אבל לחשוב זה יפה מאוד.

הוא החליט שהוא לא רוצה אותי יותר בחיים שלו.

הוא לא רוצה שאני אשב ואחכה לו בזמן שהוא בצבא,אז כדי לא לגרום לי לסבול הוא זורק אותי.

נייס.

תמיד אומרים שאחרי פרידה קשה הזמן והזה שאחרי יעזרו להתגבר.

זה בולשיט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הזמן לא מרפא שיט.הוא רק גורם לך להתרגל לכאב שפתח  לך חור בנשמה ואז אתה לא שם לב לכאב חוץ מאשר פעם בתקופה זה עולה בחזרה.

הזה שאחרי גם לא עוזר.הוא מגיע וסותם את החור שהקודם יצר אבל אחרי זה הוא עוזב ופותח חור חדש...

ובסוף אתה מרגיש כמו גבינה שוויצרית שעוד שנייה הולכת להתפרק.

אני יודעת את זה בכל פינה בלב שלי בכל תא עצב ובכל הגוף,האהבה מאפשרת למישהו להרוג אותך פעם אחרי פעם,בלי רחמים.

אם הייתי אומרת לו מה אני מרגישה כלפיו אולי הוא לא היה עוזב אותי,אולי הוא עדיין היה פה,שלי ורק שלי,מחבק מלטף,ולא הולך ומשאיר מאחוריו רסיסי לב שאי אפשר לאסוף בחזרה.

אני רוצה אותו בחזרה,אבל אני לא.

עכשיו הוא יבוא ויבקש לחזור אני לא מסכימה.לא רוצה.זה יכאב יותר מידי בסוף,עוד פעם.

אם הוא לא היה נפרד ממני הייתי נשארת איתו,מחכה לו כל יום מתגעגעת...אוהבת.

אבל הוא הלך ועכשיו הבנתי מה הכי עוזר בכל המצב.להדחיק הכל,להשאיר הכל בפנים.

לא רוצה יותר.נמאס.

שילכו להזדיין כולם.

אני הולכת ללמוד מחדש איך לחיות,אני הולכת לחיות לא משנה מה ולא משנה מה יגידו אנשים.

כולם יכולים למצוץ לי!.

אני עכשיו ממשיכה את החיים בגב זקוף וראש מורם.

וכול השאר-לכו להזדיין.

לא אוהבים לא צריך.