כל הזמן כואב , ואפילו אין מושג למה .
והדמעות שוצפות ושוטפות את כל הפנים , ומבפנים החלק שנשאר ורוד נהפך גם הוא לשחור.
אני לא מבינה איך אני לא מצליחה להבין כמה טוב לי , וכמה אוהבים אותי ,ואני לא מרגישה בכלל כמו שטוענים.
אומרים שאני מוכשרת ?
מי אמר ? תנו הוכחה , רק בגלל שאני יודעת לשיר ולכתוב יפה ? אין זה מעיד על כישרון.
מי אמר שאני יפה ? אמא ואבא שלי? אני מכוערת. אני שמננננההה!
עובדה. הוא התנשק עם כל החברות היפות שלי ( כן נכון זה נשמע פתטי אבל אני כל כך אוהבת אותו ) וכולן, אחת אחת , היו רזות ודקיקות , פנים ארוכות ריסים עגולות ואני , עגלגלה , עם בגדים יפים , מאופרת באיפור עדין יושבת ורואה איך הוא נמרח עלייהם , והדמעות , כמה שכאב לי . למה הוא לא מסוגל לאהוב מישהי כמוני? .
"כשאתה בא
אני כאילו מוכנה
לקום להעלם
אני יודעת למה באת
ומה אסור לי לדמיין".
בטח יגיבו לי שוב ויאמרו שאני פנטזיונרית , אחח...כמה שאני שונאת את המילה הזאת ..
והריבים עם כולם , עד מתי הם ימשכו עם לא כל החיים .
האנשים שאני הכי אוהבת . בורחים ממני , כי אני מרחיקה אותם ? .
(בחיי זה הפוסט היחיד ששאלתי בו כל כך הרבה שאלות, אני מופתעת.)
למה החיצוניות חייבת להיות האמצעי המתייג שלך ? אם הוא לא רזה אז הוא בחוץ או שאם אין לו בגדים כמו כולם או שהוא לא מתנהג כמו כולם אז הוא אפססס....
מלא שאלות שעברו לדף מהראש שלי .
אלמוג , שאוהבת אותו נורא! :|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
