כמו כד זכוכית עדין , שיכול להשבר בכל רגע ולהתנפץ לרסיסים.
ככה סף הרגישות שלי כרגע.
שתוק , בשבילי זהו לא הפיתרון ,
שתקתי כבר 7 שנים.
עברתי איתה תקופה קשה שהעיקה עליי ושינתה אותי
אך עדיין המשכתי לשתוק.
מבפנים התפוצצתי,
נפלתי, התמוגגתי , נשברתי!
ואם יש משהו שלמדתי ממנה זה לא להראות את החולשות שלי לאחרים.
בנתיים , אני נשברת .
לא יודעת מה לעשות ,
אבל לא נשברת סתם ,
נשברת בלי קול.
בודדה , כאובה , מרגישה חסרת אונים.
מנסה לחשוב אחרת, לחשוב חיובי , ולהסתכל על הכוס המלאה , אך לא מצליחה .
מתסכל אותי לדעת שאני נשברת בגללה .
החברים לא רואים , זה שיברון לב .
המשפחה לא רואה, הרי כמעט ולא ניתן לראות כאב.
והראש שלי , מוטרד במחשבות , מה יהיה אח"כ , האם אני יבכה ?
האם אני אצעק? אולי שוב אני אשתנה.
בנתיים רק רוצה חיבוק ,
חיבוק מנחם ואוהב ,
אני רוצה שמישהו יגיד לי שאני מיוחדת בשבילו , שיתנו לי להרגיש נאהבת ,
כי היא גורמת לי לשנוא את עצמי ולא לאהוב אותי.
וכשהגעגוע לתקופה הישנה מציף אותי , אני פורצת בבכי אך עדיין לא בקול.
אני יושבת עכשיו וחושבת , אולי באמת לאחרים לא אכפת ממני,
אולי לא יפריע להם אם אני יתאבד, אולי לא יפריע להם אם אעבור.
ואם זה יקרה ?
היא תרגיש מנצחת.
שהמשחק וידיאו הזה שהיא שיחקה בו איתי שנמשך כל כך הרבה זמן נגמר.
כוחותיי אזלו אם את מתעניינת.
אבל רק שתדעי , שלי נמאס לשתוק.
אני מרגישה שאני צוברת בתוכי רעלים שאני בכלל לא זקוקה להם, רעלים שצברתי במהלך 7 שנים ממך!
אומרים ש- מים שקטים חודרים עמוק.
והמשפט הזה מופנה אלייך , כי מי שיודע , מבין למה אני מתכוונת.
נשברת בלי קול ,
והוא שם בשבילי בשביל להדביק את החתיכות שלי בחזרה,
כמה טוב שלפחות רק הוא שם בשביל להבין.
נשברת בלי קול , כמו זכוכית עדינה שבכל שנייה יכולה להתנפץ ,
נשברת בלי קול ,
ומקווה שעכשיו את רואה כמה כאב את גורמת לי .
יום אחד אני מקווה שכבר לא אשבר בלי קול ,
וזה שאוסף לי תמיד את חתיכות השברים ומדביק אותי בחזרה?
אפשר להגיד יצטרך להעלם ,
כי בפעם האחרונה שאשבר מולך ,
אשבר עם קול.
יום נעים , תעודדו אותי אם תגיבו לי , אני מבקשת מעומק הלב.
אלמוג =(