אתה יודע ? כבר יומיים אני ככה .
לא החלטית.
וכואב לי לדעת שאתה מתעלם מזה
זה כל כך חשוב לי .
כבר לא אכפת לי מה תגיד לי
אני רוצה רק לדבר איתך
לדעת מה עובר עלייך.
אנחנו ידידים טובים
ובנינו? אני היחידה שיודעת עלייך כמעט כל מה שידידות אחרות שלך לא יודעות.
אני כל כך נהנית לדבר איתך.
ועכשיו , כבר יומיים אני לא סגורה על עצמי,
התחושות שלי מוזרות,
אני מגיעה עם מצברוח ולאט לאט הוא יורד.
לפעמים , אני חושבת ותוהה כמה טיפשי היה מיצידי לומר את זה.
ובאיזושהי נקודה באמת שאני לא מצטערת ,
לפחות הוצאתי את זה מהלב שלי.
אתה יודע?
לא הספקתי לספר לך עליי.
עד כמה שאני אוהבת אותך , על כמה זמן הייתי הולכת לכל מקום שהיית נמצא בו רק בכדי שתתיחס אליי,
וכשהיית מתחיל לדבר ? הייתי מגמגמת, על הדרך לא נושמת ואולי נחנקת לבסוף.
חשבתי , שלמרות התקופה הזאת , שבנתיים לא חולפת
אתה תהיה קרן האור היחידה שמאירה לי פנים, שמצחיקה אותי , שגורמת לי להסתיר מאחור ולשכוח דברים שאני לא רוצה לזכור.
אני לא מקדימה את המאוחר , אבל דיברתי עם כמה אנשים שאמרו לי שיכול להיות אתה לא בעניין.
והאחרים לא ידעו איך לענות.
אני יודעת שאם לא אתה , אז יבוא אחד אחר , ואני לא צריכה לקחת כל כך קשה את מה שתלך לומר לי .
אתה יודע מה עובר לי בראש עכשיו ?
השאלה שכמעט כל אחת שואלת כשיש לה חבר (לא שלי יש) :
למה הוא אוהב אותי ? או במקרה שלי , למה הוא בכלל יאהב אותי ?
אך אני לא יודעת לענות על זה .
כשצחקנו , נתת לי להרגיש מיוחדת ,
שיש מישהו שצוחק מהדברים שלי .
ולא , אני לא חייה בבועה , אני יודעת שלפעמים לא היית מתעניין , אבל היית מוצא דרכים בשביל להצחיק אותי במשהו אחר ולא לגרום לי להיות מובכת .
וכשיש על פניי מבט עצוב, תמיד אתה מחזיר אותו למצב הקודם שהיה בו-חייכן.
מה שרק רציתי להגיד , זה....
שאני יודעת שאולי לא יצא משו, ואולי כן ,
אבל תמיד אני ארגיש אלייך משהו מיוחד.
אולי אני אשכח אותך,
אבל לפחות תגיד לי מה לעשות ,
כי נמאס לי לחכות לך כמו איזה פודל שהבעלים שלו לא בא להביא לו אוכל ואז הוא גווע ברעב.
כמו שאני אוהבת אותך, אתה פוגע בי באותה מידה .
אבל אני יודעת שאם לא אתה ,
יתחיל משהו חדש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
