אני מניחה שעוד הרבה אנשים חושבים כמוני , עד כמה זה חולני כל הסיפור הזה של ילדה תמימה אחת .
ילדה שבסה"כ הייתה ילדה , ילדה שלא העניקו לה אהבה , ולא חום ולא בית. במילה מסכמת? מסכנה!.
אז לזכרה של רוז , כתבתי שיר. (מוזמנים להגיב)
ילדה\ אלמוג רותם.
הזמן נעצר לי
נעלמו המילים
התקופה שעברתי
חרדות ופחדים
נעלמה לי הסקרנות
חלפו הימים
עברתי הרבה
ילדה בלי חיים.
הרגשתי כאב ,
הייתי לבד
פחדתי מהם
לצידי, אף אחד
רציתי פתאום להעלם
ילדה עם חיים לא שיגרתיים
שמחתי בפעמים מעטות בחיי
חייכתי , שקרים
מחפה על שקרים
רוצה לפרוח ,
ילדה עם כאבים
רואים לה בעיניים
את האדמומיות של הבכי
איך היא חיה בעולם דמיוני , גבוה בשמיים
היא רוצה אהבה
ילדה שמבינה כבר הכל.
היא במצוקה נפשית
כואב לה פיזית
ורוחנית היא לא חיה
מנסה לחשוב שטובה לה
ילדה בהתכחשות
הרצון שהיא תמות , שתיעלם
בוער להן בידיים
הציורים שלה העידו
על התעללות,
היא לא קראה לעזרה
לחשה בעזרת השפתיים
ילדה שנרצחה , ילדה אבודה
ילדה ללא חיים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
