לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אלמוג P:


אתה לא יכול לתפור כנפיים במקום שבו כבר משהו נפרם

Avatarכינוי: 

בת: 30

ICQ: 255141610 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2009

איך אפשר להמשיך ככה ?


כל הזמן כואב , ואפילו אין מושג למה .

והדמעות שוצפות ושוטפות את כל הפנים , ומבפנים החלק שנשאר ורוד נהפך גם הוא לשחור.

אני לא מבינה איך אני לא מצליחה להבין כמה טוב לי , וכמה אוהבים אותי ,ואני לא מרגישה בכלל כמו שטוענים.

אומרים שאני מוכשרת ?

מי אמר ? תנו הוכחה , רק בגלל שאני יודעת לשיר ולכתוב יפה ? אין זה מעיד על כישרון.

מי אמר שאני יפה ? אמא ואבא שלי? אני מכוערת. אני שמננננההה!

עובדה. הוא התנשק עם כל החברות היפות שלי ( כן נכון זה נשמע פתטי אבל אני כל כך אוהבת אותו ) וכולן, אחת אחת , היו רזות ודקיקות , פנים ארוכות ריסים עגולות ואני , עגלגלה , עם בגדים יפים , מאופרת באיפור עדין יושבת ורואה איך הוא נמרח עלייהם , והדמעות , כמה שכאב לי . למה הוא לא מסוגל לאהוב מישהי כמוני? .

"כשאתה בא

אני כאילו מוכנה

לקום להעלם

אני יודעת למה באת

ומה אסור לי לדמיין".

בטח יגיבו לי שוב ויאמרו שאני פנטזיונרית , אחח...כמה שאני שונאת את המילה הזאת ..

והריבים עם כולם , עד מתי הם ימשכו עם לא כל החיים .

האנשים שאני הכי אוהבת . בורחים ממני , כי אני מרחיקה אותם ? .

(בחיי זה הפוסט היחיד ששאלתי בו כל כך הרבה שאלות, אני מופתעת.)

למה החיצוניות חייבת להיות האמצעי המתייג שלך  ? אם הוא לא רזה אז הוא בחוץ או שאם אין לו בגדים כמו כולם או שהוא לא מתנהג כמו כולם אז הוא אפססס....

 

                                                    מלא שאלות שעברו לדף מהראש שלי .

                                                           אלמוג , שאוהבת אותו נורא! :|

נכתב על ידי , 20/1/2009 15:46  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני לא שונאת את מי שגורם לי לבכות, אני נזהרת ממי שגורם לי לחייך.


היי כולם, מי שקורא פה לפחות...

איך החיים?

אצלי הכל דבש תודה ששאלתם><"

 

 

את האמת? רציתי לדבר על אהבה , אבל היום אין לי חשק.

רציתי לדבר על הסוגים של אהבה ועד כמה היא הכרחית וחשובה בחיים הקצרים שלנו.

אבל , אולי מחר ...

אז....?

עיצוב חדש, תגידו תתחדשי, תהיו מנומסים XD.

 

 אממ....ובית לשיר , תגידו אם גם הוא יפה :) טוב? טוב...

"מחפש אשמים,

בעולם ללא מוצא.

ומי אתה ,

שיהיה לך אכפת.

במשך זמן רב

לא ראיתי אותך

ולא שמעתי אותך,

מזוודה ריקה מחפצים"

 

(בקרוב יהיה לזה המשך..)

 

 

                                                 אז שיהיה לכם יום מתוק מתוק , ומלא בשמחה וצחוק . (יצא לי חרוז )

                                                                              אוהבת , ומאושרת לשם שינוי.

                                                                                            אלמוג שלא רוצה להתבגר:]

נכתב על ידי , 15/1/2009 13:37  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יש גם ימים כאלה .


-יש ימים כאלה , אתה יושב ומגלה על עצמך עוד ועוד ומפענח דברים שבעבר לא ניסית לפתור-

אז את האמת ? החיים שלי מתנהלים כרגיל.. הגורם העיקרישבאמת משפיע עליהם הוא הלחץ!כן , לחץ- פשוטו כמשמעו.

אני עדיין מסתובבת עם אותם האנשים ,שומעת את אותן הרכילויות, כותבת בייזע את אותן המילים הקשות של השירים הדיכאוניים שלי (שכמובן אף אחד לא ראה ) וחייה לי בשקט את חיי התמימים בזמן שהרקטות\קאסמים\גראדים\וכו'... ממשיכים ליפול ברצועת עוטף עזה וגם נוחתים אצלנו בדרום.

השבוע? היה השבוע הכי מוזר בחיים שלי .כן תתפלאו,

השבוע הכי עמוס וקשה הן מבחינת לימודים,חברתית והן מבחינה פוליטית.

אתם בטח שואלים את עצמכם למה פוליטית?ובכן, אני אענה לכם. לפני שבועיים אבא לי התגייס למילואים (צו שמונה) לא כל כך מעניין אבל אני מתגעגעת אליו ומקווה שהוא יחזור בשלום- אמן!

[-אגב, היום הודיעו לנו על פטירתו של עומר רובינוביץ' (אם איני טועה בשמו) מערד שהיא עירי שלי, למשפחתו:אני משתתפת בצערכם, ערד מלווה אתכםהכל צעד ושעל ותומכת בכם]

ועכשיו לנושא אחר ,

הימים שעברו עליי,והיו הקשים ביותר היו ימי המבחנים. מלבד שנאלצתי להתמודד עם אהבה נכזבת , אהבה שאולי בפתח, עבר מר וחברים שלא נמצאים איתי בהפסקות, עוד הייתי צריכה ללמוד לשישה מבחנים,כמה אבסורד בשבוע אחד , סתם.

אין לי כל כך מה לומר , או יותר נכון מרוב שאני מרגישה שיש  לי כל כך הרבה מה לומר המילים נתקעות בגרון ולא יוצאות משם.אני מספרת לכם את הכל בקצרה , כמו טיפות מים שמתאדות לאוויר הפתוח.

אז ? מה עוד אוכל לספר בקצרה ?

כשהסתכלתי בבלוגי הקט , בפוסטים הראשוניים שפרצו את תחילת דרכי הכושלת לקבלת תגובות מכם (הקוראים) הם היו ממש ילדותיים ולעומתם פוסטים אחרים ,בתקופה האחרונה או משנה שעברה נתנו לי להבחין בשינוי שחל בי.

והתחלתי לחשוב , על החיים ומהותם, על המשמעות הקשה שייחסתי למילים שחלחלו בי ועל  המון דברים שגרמו לי לכאב או לשמחה .

והגעתי למסקנות משונות שלא אכתוב אותן  מסיבות אישיות ,אבל שגרמו לי להרגיש חזקה יותר .

ובנוסף, לתקופה הנוסטלגית שנזכרתי בה , פתחתי מחברת ובה ראיתי משפט התחלתי של שיר שכתבת לפני חודש:"לעמוד מולך זה כמו לעמוד מול הפחדים שלי.הצלקות שהשארת בי עוד פתוחות ממזמןף כבר נשכחת מהראש אבל בלב אתה עוד עדיין שם"... טוב , מודה, זה מעט אמיתי , קצת קשה לשכוח אותך.

*מי שמכיר אותי ?אתם לא יודעים מי זה ?לאף אחד לא סיפרתי על אהבתי האחרונה .

ובקיצור כבר אמרתי את דברי....

 

                           אני מקווה שנהניתם או שלפחות לא נרדמתם במשפט פתיחה ,

                                                      מאחלת לכל החיילים שיחזרו הביתה בשלום.

                                                                                 אוהבת, או לפחות מנסה, אלמוג

נכתב על ידי , 9/1/2009 13:22  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





5,558

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלמוג(: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלמוג(: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)