הבלוג של אלמוג P:

אולי כדאי לשכוח

אולי זה סתם כאב

או עוד בזבוז של כוח

ומאמץ רב של הלב.

מצד אחד זה בטוח ,

אולי יצא משהו טוב .

מצד שני פתוח,

זה עלול מאוד לכאוב.

והבלבול משתרע על הלב,

לא נותן לו מרחב כדי להחליט.

האם לתהות אם אתה גם אוהב,

האם האהבה שלי אלייך היא כמו תקליט.

חוזרת על עצמה שוב ושוב ,

ובסוף ממנה לא יוצא דבר.

תדע שאתה ממש חשוב ,

הרגש עדיין לא עבר.

לשנוא , לאהוב לשכוח ?

תגיד לי כבר מה לעשות,

כי אם אוהב אותך בכוח,

פשוט אצטערך לחכות.

לחכות לרגע מנחם,

של מישהו שאותי יפתיע,

מישהו שאיני מכירה,

אולי בקרוב הוא יגיע.

אותך לא רוצה לשכוח ,

אתה רגעיי היפים.

ממך לא רוצה לברוח,

כשאגיד לך זאת בפנים.

רק תדע שאותך אוהבת,

ואותך לא אשכח בקלות,

כי אם כל הכבוד אהבה כואבת

אבל כמו שהיא כואבת,

היא לא דבר פשוט.

הכל היה נראה כל כך תפל. כל כך אפור.

הכל נראה כאילו הוא מתפורר.

ועכשיו ?

נקודת האור היחידה שיש לי היא : הוא!

אני כל כך מאושרת מהקשר שלי איתו.

זה כל כך משמח אותי , לדעת שיש מישהו שתמיד יצחיק אותי גם אם הוא יבאס אותי .

מישהו שאני יצחק מהילדותיות שבו, ומהבדיחות השטותיות שלו.

כשהתכתבנו הלב שלי פעם כמו שלא פעם זמן רב.

הדפיקות בלב היו חזקות מאוד.

וכשהוא התקשר אליי?

לרגע פתאום המקשים של הפלאפון נראו מטושטשים,כמעט לחצתי על המקש של הכיבויXD.

וכשעניתי חיכיתיי כמה שניות,

לא ידעתי מה להגיד ,

ולבסוף אמרתי הלו כמו בכל שיחה רגילה .

אבל עשיתי פאדיחות,

אמרתי איזה משהו ושמעו שהתרגשתי .

לא נורא ..שנינו צחקנו מזה.

הרגשתי מין פרפרים שכאלו שכיסו כל חלק וחלק בגופי,

ואכן כן , במיוחד את החלל הרק שמחכה אך ורק לו .

אני יודעת שרק עכשיו עדכנתי את הפוסט שלמטה.

אבל הרגשתי שאני חייבת לכתוב .

עד שסוף סוף יוצא לי משהו בלי שהמחשב שלי יתכבה באמצע.

אז סתם פוסט לא קשור לעולם.

כמה טוב הוא יכול לעשות לי ולשנות לי את ההרגשה באותו רגע..

אחח... איזה כיף...

                                                אהה...ו... נ.ב : חג שמייח וכשר..

                                                         אלמוג.

" יום בהיר נתקפתי געגועים

 לפעם כשהכל היה פשוט

 לא שפעם זה היה פשוט

 הינה אני שוב משקרת לי"

אז עכשיו הכל לא בדיוק פשוט.

הכל משתנה , גורל מוזר שכזה.

הכל מתוח כזה , מעורפל , לא ידוע.

ומבין כל הדברים המסובכים שקורו לי  עד עכשיו ,

התאהבתי בו.

אני אפילו לא יודעת איך , זה מה שהיה חסר לי ,

עוד משו על הראש.

אולי אהבה זה דבר נפלא ומרגש ורומנטי , אבל מצד שני זה מאכזב בדיוק באותה הכמות שזה כ"כ מרגש.

אני תמיד מתאהבת באדם הלא נכון ,

שלא מראה לי אהבה ,

שאני שעות יכולה לדבר איתו , והוא אפילו לא ישים עליי.

כבר ניסו לשכנע אותי שבגלל שיש לי אופי טוב ואני נחמדה ועוזרת אז הוא ישים לב אליי .

אז למה לא רואים תוצאות? למה אתם אומרים סתם?

אולי אתם צודקים, ואני פשוט לא רואה או שסתם זה מעצבן אותי שאני לא יכולה לראות שהוא מחזיר לי אהבה בחזרה.

זו אהבה חזקה ,משו שאני לא חווה בדרך כלל,

ואני כל כך רוצה שהוא יאהב אותי בחזרה .

ולפעמים זה נראה ברמה כזו שאני רק יכולה לחלום , שהוא בעצם בעניין של בנות רזות יפות , אפשר לקרוא להן "המושלמות".למרות שאף אחד לא מושלם ובכל אחד טמון חיסרון.

לפעמים , זה דווקא נראה שיש אור בקצה המנהרה, שיש תקווה שזה יקרה , אבל זה כל כך מבלבל, יום אחד הוא ככה ויום אחר הוא ככה .

למה התאהבתי בו בכלל?!

הוא הרי יותר מצחיק ממני ,יש לו יותר חברים ממני , הוא מתלבש יפה יותר ממני, אז למה שהוא ירצה ילדה כמוני? .

חשבתי הרבה פעמים לוותר, ואפילו ניסיתי, זה לא הצליח הלב לא הרפה ממנו.

כנראה , שכך צריך להיות , אבל למה לי לשמור את הסוד הזה כל כך הרבה זמן בבטן ? ולא להגיד לו  ?אולי אני ירוויח מזה ?אבל אולי אני יפסיד,

אולי גם הוא מרגיש אליי את אותו הדבר?.

זה כל כך מבלבל,

ותאמת שאני ממש לא יודעת מה לעשות...

לא יודעת כבר מה להגיד .

כואב לי מרוב שאני אוהבת אותו ,

כן כואב לי לראות אותי מתפוצצת מרוב שתיקה , ואני כל כך רוצה להגיד לו .

בקיצור אין לי מושג מה לעשות .....

אבל אני יודעת שאני כל כך רוצה אותו...

                                                           אלמוג שאוהבת אותו עד עמקי נשמתה, אבל בתכלס לא יודעת מה לעשות.