Silence of the butterfly
הפרפר...יצור זוהר ויפה.יופיו אינו נשאר לעד. |
| 6/2007
המחשבות שאחריי
הבוקר הפציר דרך חלון חדרו,הוא היה תשוש מליל אתמול.
השעון המעורר צילצל,היה לו קשה לקום.
הוא קם רק כדי לגלות שהוריו עדיין לא היו בבית,חפצי חדרם לא היה הוזזו מאתמול.
הוא היה רגיל לעובדה שהוריו אינם נמצאים בבית ,לכן לא שם לזה חשיבות רבה.
הוא ניגש אל חדר המטבח בניסיון למצא משהו להשביע את רעבו.
בחיפושו אחר סיפוק הרעב נזכר שלא אכל כלום מאז ארוחת הערב אצל המורה,זיכרונו התחיל לשוב.
הוא התיישב,מצא משהו לאכול והתחיל להיזכר במה שקרה.
הוא לא ידע בדיוק מה לחשוב,זאת הייתה פעם ראשונה שהוא היה בכזה מצב,בכזה סיבוך.
הוא לא זכר את הפרטים המלאים אבל זה מה היא עשתה לו,כל החוויה נראתה לו כחלום.
נשמע צילצול מחדר הסלון שלו,הוא עזב את האוכל לענות לטלפון.
"שלום?" נשמע קול המורה מבעד לטלפון.
הוא נעמד המום,חסר מילים וחסר מושג מה לענות,"שלום." הוא ענה בתמימות.
"אני מקווה ניהנת אתמול,רק רציתי להודיע שאני לא אגיע היום לבית הספר,יש לי 'סידורים'." היא אמרה לו.
הוא שתק והינהן בראשו למרות שהיא אינה ראתה.
"קיוויתי אולי נוכל להיפגש שוב מתישהו ואתה יודע,לחזור קצת על מה שלמדנו." היא ציחקקה בקול שובבי.
הוא לא ענה לה על ההערה שלה וסיים עם המילים "אוקי,להתראות." וניתק.
הוא היה חסר מושג מה לעשות עם המורה ואיך זה ישפיע על בית הספר וחייו,הוא החליט לשכוח מזה לכרגע והתחיל לארוז לבית הספר.
הוא יצא לבית הספר,הוא היה טרוד אך הוקל עליו שהוא לא יצטרך לראות אותה היום.
"בוקר טוב." בירכו אותו חבריו בחיוך שמח ומזמין,אלינה נראתה שמחה במיוחד לראות אותו.
"נו אז,איך היה אתמול עם המורה? מקווה לא התחילה איתך." צחק אלכס.
הוא השתתק ולא ידע מה לענות,את האמת או לשתוק.
" לא,היא עזרה לי ללמוד כמו שאמרה." הוא ענה.
הוא התבייש שנאלץ לשקר,המצפון שלו היה חזק יותר משל בני אדם אחרים והיה לו מאוד קשה להתמודד נגדו.
הוא העדיף לא לדבר על זה ולכן התיישב בכיסאו וחיכה להמשך השיעור,הוא התעלם מחבריו ומשאלותיהם על הערב.
נכנס מורה חדש אל הכיתה,הוא הציג את עצמו והסביר שמורתם הרגילה אינה יכולה להגיע בגלל סיבות אישיות שאינן ידועות.
הוא ידע למה היא לא באה...היא לא באה בגלל אתמול בערב,הוא היה בטוח בזה.
השיעורים חלפו כדקות,וההפסקות כשניות.
נשמע צלצול בית הספר,הראש שלו היה שקוע במחשבות כל היום,הוא לא הבין שבית הספר נגמר.
"אתה פה?" שאלה אלינה כשבהה בעננים בזמן יציאת התלמידים מן הכיתה.
"כן.."הוא התאושש והחל לצאת מחדר הכיתה,מבית הספר.
הוא נפרד מן חבריו,הסביר להם שהוא עסוק ושאינו רוצה הפרעות היום.
הם נפרדו ממנו,הוא החל ללכת לכיוון הפארק לחשוב קצת עם עצמו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: