אז אתמול, פעם ראשונה בחיי, הלכתי להופעה לבד. אחרי מאות הופעות בכל רחבי הארץ של להקות שונות, אתמול הייתה לי פעם ראשונה הזדמנות ללכת לבד. עצה שלי- אל תעשו את זה.
הלכתי להופעה של מופע הארנבות של ד"ר קספר, הלהקה אולי הכי טובה בארץ, ברידיניג 3 (נמל ת"א) ותשמעו, אם זאת לא הייתה ההופעה לשהם- הייתי מתאכזבת.
הגעתי בשעת פתיחת הדלתות (לא כמו ההרגל הטוב והישן להגיע שעה שעתיים קודם לכן ) ומצאתי את עצמי כרגיל בשורה הראשונה, לרגלי הקלידים של שי להב- אחד משני הסולנים. הכרתי מיד חבורה של כמה אנשים די נחמדים וההחלטתי להישאר במיקום הטוב שלי במקום לנטוש עמדה כ"כ אסטרטגית לטובת חברתם של אנשים אחרים (והיו כמה שהייתי יכולה להצטף אליהם דווקא, ובדיעבד חבל שלא עשיתי את זה).
שני אנשים נחמדים תרמו לי תעסוקה עד שההופעה התחילה, וברגע שזה קרה, נהייתי לבדי. כמה מוזר, אבל הייתי מוקפת באנשים יבשים. יבשים?! בהופעה של קספר?! איך דבר כזה קורה?! ובכן- הסיבה העיקרית, כל אחד מהם מכיר בדיוק שלושה שירים.
יצא המצב שהייתי לבד בהתלהבות, לבד בצרחות (שלא ממש הרגשתי טוב, אז הן קצת נכסחו ממני) , לבד בקפיצות של השני מטר באוויר...הייתי קצת לבד. אני חושבת שאם זאת לא הייתה ההופעה של הלהקה האגדית הזאת, הייתי קצת מבואסת מהעובדה אפילו.
את האמת שהסדר של השירים גם היה קצת לא משהו, וברצינות, חמישה קאברים בהופעה שהבטיחו שתהיה שלוש שעות ובסוף לא הגיע בקושי לחצי מההבטחה הזאת (תעשו את החשבון, בסביבות שעה וחצי) זה קצת מוגזם, בעיקר שזה אומר שהם ויתרו על שירים מושלמים כמו רדיו ג'ו, פלאפ בק, היא אוהבת, אז...ועוד המוני שירים שפשוט כ"כ חסרים.
אבל הלהקה עצמה מפצה על הכל. בואו נתחיל ממי שיש לי הכי פחות להרחיב עליו, שזהו לצערי שי להב.
שי להב, אחד משני המנהיגים של הלהקה, יוצר ענק, מוזיקקאי מעולה, מוכשר בכל מובן המילה, אבל מה? בהופעות לפעמים אפשר לשכוח שהוא שם מרוב האנרגיות של השאר. באמת שיש רגעים שהוא נהדר בהם, אבל ברוב ההופעה הוא בפוזה הקבועה שלו, עם יד אחת מיישרת את השיער אחורה, יש שנייה על הקלידים ועיינים עצומות.
יובי חייב (טוב, בסדר, יובל. טוב לכם?), המתופף, הוא באמת אחד הענקים. מה שבאמת מצחיק אצלו זה הקטע שאתה יכול להסתכל עליו, להעביר את המבט לחבר להקה אחר ואז להחזיר אליו את המבט ופתאום הופ! הוא בלי חולצה! איך זה קרה?! (בחיים לא תפסתי אותו בשעת המעשהP:). בקיצור, הבנאדם גדול! כ"כ כיף לראות אותו נעמד מאחורי התופים ב"ימות הקיץ"...זה נותן לכל האווירה המדהימה שיש באוויר בשיר הזה עוד איזה משהו שמגביר את המתח הזה.
עידו אגמון הוא תופעה אמיתית! כל ההופעה הוא נראה מסומם לגמרי! אי אפשר לתפוס את העיינים שלו מסתכלות לאותו הכיוון, הוא נראה כאילו הוא לא קולט איפה הוא, אבל כמה שהוא חמוד!!!ברגעים שהוא נראה כיאלו הוא קלט איפה הוא, הוא פשוט כ"כ מתוק (גם כשלא, כן?!) הוא גם היה כ"כ נחמד כשדיברתי אתם פעם אחרי ההופעה במעגן מיכאל...כל ההופעה אני מנסה לתפוס את המבט שלו, אבל ככל שאני מנסה יותר, זה נראה כאילו הוא יותר מנסה להיכנס לתוך עצמו ולהישאר עם ההבעה המסוממות הזאת שלו...
אורן זיו, הבסיסט שלהן, גם הוא תופעה. זה פשוט כלכ-ך כיך לראות איך שהוא נהנה! פשוט רואים איך הוא אהב את הלהלקה הזאת עוד לפני שהוא נהיה חלק ממנה, הוא צורח את המילים תוך כדי ורוקד ושר ונהנה, ככה כל נגן צריך להיות, תאמינו לי!
אבל מעל לכולם, האחד והיחיד, הבנאדם שפשוט מסתכלים עליו ואין מילה אחרת לתאר אותו חוץ מ"מלך" "תותח" ושאר הכינויים שמדגישים כמה שהוא מדהים- אורן ברזילי! אין, אי אפשר לתאר את הבנאדם!
הוא היה משותק למשך כמה חודשים בגלל המחלה שתקפה אותו וגרמה לו ממש על להילחם על הדברים הכי פשוטים שיש...אתה מסתכל עליו ואי אפשר לראות את זה!
הוא זז על הבמה כאילו שזה הבית שלו, מדבר עם הקהל, שר, רוק, צורח....אין דברים כאלה.
שני דברים ששמתי לב אליהם במיוחד הפעם- החיוך המאושר שמתנוסס על הפנים שלו בכל פעם שהוא פתאום מגלה שהשירה של הקהל יותר חזקה מהשירה שלו עצמו. ברגעים כאלו הוא מבקש מהלהקה לנגן יותר בשקט ופשוט שומע איך הקהל שר במקומו. זה מדהים איך שהוא מאושר.
הכי מרגש בהופעה היה כשהוא לקח מעידו (הגיטריסט, כזכורP:) את הגיטרה למשך שלושה שירים וניגן במקומו.
הו-הו, אדום וסקס.
הקטע עם האורן המופלא הזה זה שגם כשהוא מאחורי הגיטרה, האנרגיות ממשיכות!!!! זה לא שפתאום התשומת לב לא עליו, זה מדהים!!!! הוא טוב עם הגיטרה כמעט כמו שהוא טוב בלעדיה!!!! וגם זה שהוא מנגן מדהים.....באדום (שזה השיר האוהב עליי לדעתי) כמעט בכיתי מאושר.
בשבלב יותר מאוחר בהופעה, בימות הקיץ, אורן לחץ על האפקט של הדיסטורשיין, לקח מהיד של עידו את המפרט, החזיק את הצוואר של הגיטרה כשהגיטרה עוד תלויה על הצוואר של עידו וניגן את הסולו כשכל הזמן הגיטרה עוד על עידו.
לפני שהוא קפץ לקהל בתראו אותי הוא ביקש "תעשו לי בבקשה שביל יפה פה בעמצא, וזהירות! אני סיעודי".
הוא שר את השיר על כתפיים של אחד האנשים בקהל.
שחכתי להזכיר גם את העובדה שבהופעה הוא נראה כאילו הוא נמצא במקלחת!!! הוא מזיע בכמויות שהיו מצילות את הכינרתXDD אבל את האמת שזה ממש נראה טובP:
הייתי מרחיבה פה עוד הרבה ומוסיפה עוד תמונות וכמה סרטונים, אבל נחשו מה? האינטרנט שלי מת ואני גם צריכה לצאת עכשיו...
לסיכום, זאת לא הייתה ההופעה הכי טובה שלהם, אני אל בטוחה למה...אבל באמת שהיו כבר יותר טובות. אבל אני בטוחה שזאת נפילה חד פעמית ואולי הבעיה בכלל לא הייתה בהם (מה שמאוד הגיוני האמת).
אני בטוחה שבפעם הבאה אני אוכל לצאת מההופעה כשכל הגוף שלי כואב והלגיד שוב, בלי קול מרוב צרחות, "אוי, היה מושלם."
הפוסט הבא יהיה על חוויות מווליום ערד אני מניחה^^ איזו התרגשות! מחר בבוקר יוצאים!!D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נוי(:
