פתיחה- הכנה למסע.

דורנו- דור של מדע וטכנולוגיה- מנסה לבנות את חייו על בסיס שכלי,מאידך,הטכנולוגיות השונות,המיושמות בכל

שטחי החיים,ומנוצלת בעיקר לשפר את איכות החיים החומרית של המין האנושי,ואת הנאותיו,יצרו "אקלים מטריאליסטי",ההרגשה הרווחת בקרב הצבור החילוני הרחב- בעיקר זה האמון על החשיבה מדעית ואקדמאית- הינה,כי חישבה רציונאלית מובילה לכפירה בבריאה,ובבורא המנהל את העולם,כשבאים לבדוק את ההרגשה הזו

ביסודיות,עשויות להיות הפתעות שלא תשמחנה את הכופרים...

  שיחה בן אדם לאדם שאול-ואלחנן.

היום שאתה שואל אדם מדוע אתה לא מאמין בבורא עולם,אז התשובה שיאמר לך אינני חייב לענות לך על השאלה

אלא יאמר לך אני חי,אוכל,שותה,ישן,ואני פועל על פי האינסטינקטים שלי,מדוע עלי להלאות עצמי בשאלות מיותרות? טוב לי להיות כמות שאני ולחיות כפי שהתרגלתי!

אז נשאל אותו שאלה כשאתה עומד לשאת אשה,לבצע עסקה,לקנות דירה,או להשקיע סכום מסיום בעסק שהוצא

לך,או שקראת עליו בעיתון,כיצד נוהג אתה להחליט באיזו דרך לפעול?

אז הוא יענה לך תשובה,תלוי,אם מדובר בעסק קטן שההפסד העלול להיגרם אינו גדול ומשמעותי,אולי אקפוץ ואנסה ללא מחשבה יתרה,ככל שיגדל העסק וידלו סיכויי הרווח וסיכוני ההפסד,כן אקדיש לעניין יותר תשומת לב ויותר מחשבה.

ענה לו ואמר אם כן,פיך ענה בך.אם בעמדך נוכח עסק,שככל שיהיה חשוב אינו אלא עסק,בודק אתה ביסודיות את

התוצאות האפשריות,הרי כשעל הפרק עומדים כל חייך,על אחת כמה וכמה שעליך להקדיש למעלה מקורטוב של תשומת לב,לבדיקה יסודית של הבסיס עליו בונה אתה את יסודות חייך!אכן כאן מדובר בצורך עמוק יותר מכל עסק בעולם הן כל פנימיות אישיותך עומדת כאן למבחן!כיון שחיים שלמים עומדים על הפרק,הרי הצורך אינו רק צורך עסקי חיצוני אלא קיומי-אמיתי.

זאת ועוד,נניח שניתן להניח לך לחיות את חייך במנוחה כל זמן שהדבר נוגע אליך בלבד,הן ההרגשה הממלאת את לבם של חלק דורינו(ויתכן כי גם אתה אינך יוצא דופן מבחינה זו)הינה:"אני חי איך שנוח לי! והיה אם יתברר שחייתי

נכון וטוב- מה טוב ומה נעים,ואם יתברר שטעיתי- אני טעיתי,ואני אתן על כך את הדין".ואולם בל נשכח כי עומד אתה להכניס את ילדיך האהובים לאותה מערכת ערכים על פיה אתה חי,האם זה הוגן להכניסם לאותה מערכת חיים

שאתה חי בתוכה בלי לדעת בדיוק למה? לאותה מערכת ערכים ומושגים,שמעולם לא התפנית לבדוק ביסודיות ובאופן בלתי משוחד האם היא נכונה? מדוע שילדיך יסבלו מטעויותך? ביחס אליהם לא ניתן לומר:"אני טעיתי ואני אתן את הדין"!

ענה שאול: טיעון זה מחייב אותי,לכל היותר,לתת לילדים הזדמנות ללמוד על-מנת שיוכלו לבחור לבדם כראוי...

ענה אלחנן:כל ילד רןאה באביו ובאמו מודל לחיקוי,בעצם התנהגותך הינך נותן לו דוגמה אישית ומכוונו לדרך החיים

בה אתה חי,מלבד זאת הן מערכת החינוך אליה יישלח ילד זה הינה מערכת חינוך המחנכת לערכים המתאימים לך,

מה נשאר מהביטוי "לתת לילדים הזדמנות לבחור"?!

זאת ועוד,האם מחשיב אתה את עצמך כאדם מוסרי?

עונה שאול:ודאי,והרי זה העיקר.המה משנה הפילוסופיה,העיקר הוא להיות אדם בעל ערכי מוסר גבוהים.

עונה אלחנן:כיון שהנך רואה עצמך כאדם מוסרי,אמור לי בטובך,האם כפיות טובה יכולה להיחשב כמעלה מוסרית והאם כפוי הטובה יכול להיחשב כאדם מוסרי?

עונה שאול:כפוי טובה לא יוכל להיחשב כאדם מוסרי,והכרת טובה הינה ללא ספק מיסודות המוסר.

עונה אלחנן:כיון שכן,כיצד יכול אתה לישון בשקט ואינך חושש שמא הינך כפוי טובה?

עונה שאול:התחלת בהטחת עלבונות,במה אני כפוי טובה? מה דופי מצאת בהתנהגותי? כלום מכיר אתה מישהו שהתלונן שגמלתי לו רעה תחת טובה? או אפילו שנמעתי מלהכיר לו טובה?

עונה אלחנן:אחת הסבות שאיש לא התלונן הינה,שישנם שותפים רבים מאד לאותו סוג של כפיות טובה אליו אני מתכוון.

עונה שאול:אתה מדבר אלי בחידות...

עונה אלחנן:תאר לעצמך אדם שעושה מעשי צדקה וחסד במוצרים שגנב מהסופרמרקט,אותם הוא מחלק לעניים.

עונה שאול:מה כוונתך,הן אינך מתכוון לומר כי חודש אותי במה שודאי אין בי,בגניבה?

עונה אלחנן:אבל צריך אתה לחשוב,שמא צריכים אנו להודות למישהו על החמצן שאנו נושמים,על האוכל שאנו אוכלים,על הנוף הנפלא,על החן שבבראיה.ובכלל על עצם העובדה שאנו חיים!הן אם יש בורא לעולם,ובני האדם-ואתה בתוכם- נהנים ממעשי ידיו ואינם מחפשים דרך להודות לו הרי כפויי טובה מובקים!

בעולם בו יש בורא שהוא הנותן לך כוח לעשות חיל,הרי כל הטוב והחסד שעשית מאז ומעולם אין להם ערך רב, כיון

שלא משלך נתת אלא המטוב שהאציל עילך הבורא,האינך רואה את הדמיון המובהק למשל הםופרמרקט?

עונה שאול:ומי שלא מאין במציאותו של הבורא?

עונה אלחנן:האם מי שלא מאמין יודע בודאות שאכן אין?

עונה שאול:ומה עליו לעשות?למי עליו לשלם?הן בכל זאת הוא אינו מכיר את הבורא?

עונה אלחנן:לפחות לעשות מאמץ כל שהוא,לגלות את הבורא,ולו רק כדי להודות לו... המינימום של נימוס ודרך-ארץ...

עונה שאול:אל תספר לי שהבורא העולם זקוק להודאה שלי?!

עונה אלחנן:אם הבורא זקוק להודאתך אם לא,אין זה מענינינו אין נושא זה רלוונטי כלל,אתה צריך להרגיש צורך להודות,אם בעל נפש אתה.אין מטרתה של ההודעה להשיב דבר מה לנותן,אלא לבטא את רחשי לב המקבל ואת אנושיותו ומוסריותו.

לסכום,שלש סבות טובות חייבות לעורר אדם לשאול שאלות:

א.סבה תועלתית,הן עלול אתה למצוא עצמך טועה כל חייך ומפסיד הכל.וכמו כן עלול אתה לגלות כי במו ידיך הובלת את ילדיך בדרך-לא-דרך.

ב.למעלה מזה,עלול אתה להווכח שהפסדת את עצם פנימיותך אתה.

ג.סבה מוסרית,הן עלול אתה לגלות כי חוסר הידע שלך גרם לך להיות כפוי טובה.

עונה שאול:נתת לי חומר למחשבה,אכן יתכן כי אין לי מה להפסיד אם אקדיש זמן לליבון הסוגיה הזו.