רק אתה יכול להיות אתה עצמך, ואף אחד אינו יכול להחליף אותך

...

ככה זה נמשך כחמש דקות

אני יושבת מול המחשב כל שניה רוצה לנסות לכתוב משהו, למצוא איך להתחיל את הכל,

אבל פשוט אין איך להתחיל!

כן סוף שנה, ותאמת מכל המלחמה הזאת שעכשיו בישראל,

אני רוצה שהשנה כבר תגמר,

יש כאלה שלא שמים לב אבל כל הרקטות והקאסמים ממש לידינו

וזה כבר הופך להיות למשהו שאנחנו מקבלים כל יום, עוד פצועים ועוד הרוגים.

אולי זאת לא התחלה טובה לפוסט מסכם שנה אבל זה מה שכרגע עליי בימים האלה

ואני לא יכולה לשקר זה מפחיד.

ואני מקווה שלכל מדינת ישראל השנה הבאה תהיה הרבה יותר רגועה שלווה ושבכל בית

יהיה אור ושמחה!

אני גם צריכה להגיד שגם אם לא שמים לב,

אני בן אדם שגם אם אני מתחברת לאנשים והכל בסדר איתם,

אני לא יכולה לסמוך מהר על אנשים ולפעמים יכול לקחת לי שנים לסמוך על אנשים גם אם הם קרובים אליי.

וכן בכיתה ח' אפילו היו הרבה אנשים שהיה לי קשה איתם,

ולא היו לי מחשבות כאלה שכשהייתי עצובה או מבואסת שתמיד יש לי את החברים והכל.

אבל זה השתנה, ומאוד השתנה אני יכולה לחייך כשאני עצובה רק בגלל החברים,

גם רציתי לנצל את הפוסט הזה לעוד משהו בשביל חבריי:

אני לא בן אדם שתמיד מראה את כל האהבה שלו

כלפי אחרים ואני יכולה להיות קרה,

אבל אני מאוד אוהבת את חבריי, את סנאי וגם את טק חח (הכוונה ברורה למי שמכיר אותנו)

ואת כל הכיתה שלי,

את כל האנשים שעזרו לי והיו איתי בשנה הזאת.

וכן קשה לי כל פעם להביע דברים כאלה אבל אני מנסה כדי שתדעו שאתם מאוד חשובים לי !!

כל כך הרבה דברים עברו עלי בשנה הזאת,

לא רוצה לחשוב על הרעים זה שאני למדתי מהם ותאמינו לי למדתי טוב מאוד על כמה דברים

גועליים שאנשים יכולים לעשות,

לדוגמה שסתם אומרים לך רגש כלשהו ואז צוחקים לך בפרצוף,

או שמתידדים מתוך כוונות של לחבב אותך ואז כשמגלים שלא יכול להיות קשר אז מנתקים את כל הידידות.

אבל עברו המון דברים טובים,

כל הפגישות עם החברות,

כל מיני מקומות שהייתי בהם,

אפילו דברים שעשיתי לבד ולמדתי לבד עושים לי טוב,

דברים שאני מנסה ללמוד עוד ועוד כי הם מענינים אותי אפילו שחזרתי לכתוב שוב

את הסיפור שלי עושה לי הרגשה הכי טובה שבעולם.

את הריקודים שלי שבאמת כל פעם שאני הולכת לשם אני חוזרת הבייתה נקייה מכל דבר רע שקרה לי.

אני זוכרת את כל הדברים הכי קטנים שעשינו עם כל הכיתה,

היום הולדת של טל במקס ברנר, כל משחקי הספורט, כל מיני שטויות שעשינו בשיעורים חופשיים,

איך ששיגענו מורים במיוחד את לאל אוסנת המורה שלנו ללשון חחח

כל דברים האלה גורמים לי לחייך

ולהגיד בביטחון שיש לי בשביל מה ובשביל מי כל יום לקום בבוקר וללכת לבית הספר!

אולי אני יוסיף אחר כך עוד דברים,

פשוט כל זה היה לי על הלב כשהחלטתי לכתוב את הפוסט הזה

ועכשיו כמו שצריך במסורת שלנו לכתוב את הפוסטים האלה של סוף שנה,

המון תמונות של השנה הזאת:

קודם אני הייתי חייבת לשים כמה תמונות שאני יודעת שהם לא מהשנה,

והן מכיתה ז' ואחת מח', וכולם רצו לראות את עצמם בטיות שנתי של כיתה ז' אז קבלו:

(יש הסבר על התמונה אם תהיו עליה)

וזה תמונות מהשנה:

מהטיול השנתי הכל

וזה כמה תמונות מסוף שנה ח':

ועכשיו עוד תמונות מהשנה הזאת:

הפעם יש הסבר עליהן...

זה מצביעת הכיתה שאגב זכינו מקום ראשון!!!

ועכשיו כמה תמונות מימים בדשא ומתרום עתידים בח':

ועכשיו תמונות במעולם לא העלתי,

הפגישה שלי עם החברות מהייסודי שאני חולה עליהן,

וכם למרות שאנחנו לא נפגשות ומדברות הרבה כל פעם שאנחנו ביחד אני מרגישה מאוד קרובה אליהן ^.^ :

זה תמונות שהצתלמנו בכוונה לחלקים של מתנות לימי הולדת:

ויזהו (חח כמו שמרק אומר ^^)

זה הפוסט של סוף שנה

כה תמיד אומרים את זה

אבל באמת לא חשבתי שאני כל כך הרבה זמן ישב על המחשב ויבזבז ככה את היום האחרון של החופש שלי!!!

אני מתפגרת מרוב הזמן שישבתי על המחשב והקטנתי את התמונות האלה!! חמישים תמונות..

אז אל תהיו קקות תגיבו ^.^

ושנה חדשה טובה לכולם!!!!!