קצת שכחתי את התאריך, ונזכרתי עכשיו.

אז..

שנה עברה (:

שנה שבה הספקתי לגדול ולהתבגר, להבין להקשיב ולהיות אני.

אני זוכרת שפתחתי את הבלוג, וששנה אח"כ עשיתי פוסט שנה עם מסקנות.

כל שנה שאני גודלת אני מגלה כמה שטויות הם הדברים של שנים קודמות הם בעניי.

אבל הם עזרו לי לגדול.

זה התחיל מסתם דבר, שבכלל לא הבנתי - רציתי לראות ותק של הרבה שנים, ולא הבנתי את המשמעות.

אוי נו לכתוב פוסט, אני מחפשת רק זיכרונות שעוד 30 שנה [אפילו פחות] שאני יראה אני יגיד:

זאת אני? הייתי, עדיין?

עברו עלי תקופות, קלות או קשות, זה לא משנה הן עברו.

נשארו זכרונות, ונוצרים חדשים.

אני רק גדלה ומתחשלת, לומדת ומבינה.

כל אלו היו ועדיין כלים בשביל להמשיך הלאה - לסלול דרך שהיא רק שלי, העתיד, ההווה.

הזמן הוא עסק קצת אכזר, שאם לא תדע איך לנצל אותו, אתה תטבע, ולא תבין לשמאלך או ימינך.

עכשיו אני מבינה שהסביבה שבה אתה נמצא, המציאות שאתה חיי בה, היא זאת שעושה אותך אתה.

הדרך שלך.

החברים והאנשים שמקיפים אותך, תומכים ועוזרים.

שיקולי הדעת, הלמידה מהדברים.

ההשתפרות.

דרכי החיים.

אני מסתכלת על השנה שעברה, מסתכלת, בוחנת-

זמן טוב לעשות חשבון נפש.

לאט לאט השתנתי במהלכה 180 מעלות.

לטובה.

אמרו לי, וגם אני מודעת.

שמחה ומאושרת ממי שאני, מהמעשים שלי ומהדרך שרק שלי.

ממשיכה להתקדם האלה וליצור זכרונות חדשים.

[חצי שעה על פוסט, נחמד.

אני מאוד רוצה להגיד למומלצים.

תמליצו עלי ]