עד כה אני עומדת יפה בקצב העידכונים שלי. לעצמי.
כנל עומדת יפה גם בכמות הביזבוזים, שכבר עוד שנייה אנחנו ב2/3 מהחודש ולא הוצאתי יותר מ200 באשראי ו400 במזומן! וזה עוד אחרי שהייתי בהופעה של כוורת ויום שלם בתל אביב, ואחרי שלמאמי היה יומולדת. אז אני טופחת לעצמי טפיחה קטנה על השכם.
יומולדת
אז כבר לפני איזה 4 חודשים קניתי לנו כרטיסים להופעה של כוורת כי ידעתי שהוא מאוד רוצה ואוהב אותם וזה גם יצא ממש סמוך ליומולדת ככה שזה היה לתפוס שתי ציפורים במכה אחת. בנוסף קניתי לו את הבושם של אברקומבי, שאני עדיין מרגישה את הריח שלו ונטרפת מזה. מומלץ.
רציתי שנצא בערב היומולדת למסעדה אבל הוא לא רצה ואמר שהוצאתי כבר מספיק כסף והוא לא מוכן שאשלם גם על זה. אחרי דיונים הוחלט שאני אעשה ארוחה. עכשיו, אני ומטבח זה כמו שמן ומים. פשוט לא. אבל.. נעזרתי באנשים יקרים וקרובים שעזרו לי להפיק ארוחת מלכים עם סטייקים ותפו"א ומה לא! קצת יין, עוגת שוקולד לקינוח והבחור שלי היה מרוצה עד הגג. אין ספק, הרבה יותר מהנה ממסעדה. הרבה יותר אישי, נעים וכיף. וכן, גם יותר זול.
למחרת בלילה נסענו לאיזה מקום יפהפיה ויפה שמשקיף על חיפה וסיימנו את הערב בסרט במיטה. הכי כיף בעולם 
בשבת בבוקר עשינו ארוחת בוקר מטורפת לכל החברים שלו עם שקשוקה, חביתות, פנקייקים, טוסטים, קורנפלקס... הכל! היה אדיר!
עבודה
עוד מעט ממש ונגמר החופש. תודה לאל.. ממש עייפתי כבר. סהכ זו עבודה מאוד קלילה ונוחה, אבל מעייף מאוד להיות בחברת הילדים מהבוקר עד הלילה. יש לנו עוד מופע גדול שמתרחש מחר, עוד 3 ימים בכינרת ואז ארוחת סיום החופש. אז בתכלס זו כבר ממש הישורת האחרונה ואני מגייסת כוחות אחרונים לביצוע המשימות. אני צריכה לחשוב מה אני צריכה לעשות בסוף החופש, האם ממשיכה, האם מחפשת עבודה חדשה... אין לי שמץ. חייבת להיסגר על עצמי כבר...
מה גם שאני לא יודעת כמה עשיתי משכורת בחודש יולי כי כצפוי עשו לי טעות במשכורת ונכנסו לי רק 400 ש"ח. ביזיון.
הטיול הוא סוג של מחסום. אני לא יודעת מה קרה לי, כי לפני שהשתחררתי הייתי כולי בתוך העניין, תכנונים, חסכון הכל. ופתאום, נבנתה איזה חומה סביב העניין הזה ואני בקושי מסוגלת לדבר על זה. הוא שואל אותי שאלות אם כבר החלטתי מתי ולאן ואני מתחילה להיחנק, דמעות בגרון. שואל אם זה בכללו ואני פשוט לא יודעת. כי סיכמנו על זה ש4 חודשים זה כלום לעומת כל הזמן שיהיה לנו, וגם שניפגש לחודש יחד.. אבל משהו עוצר אותי. לא מבינה את זה. אני רוצה 3 חודשים להיות במרכז אמריקה, להתפנן, להירגע מהכל. וגם להיפגש איתו כנראה בדרום לטיול יותר אינטנסיבי.
אבל אני לא מצליחה להתאפס על זה. על תאריך, על יעד. חייבת להתנער מזה ולהחליט. בסהכ זו חוויה של פעם בחיים שאני מאוד מאוד רוצה לחוות ואין לי ספק שאיהנה. אני פשוט צריכה לשחרר...
עשיתי ייעוץ תעסוקתי דרך גרפולוגיה. מחכה לתוצאות (עוד ממ שבוע). סתם מעניין אותי גם ניתוח אישיותי לפי הכתב, ולפי העצים שציירתי חח
מאמי משתחרר עוד חודש וחצי, איזה כיף! מקווה שהוא יהיה הרבה בבית בתקופת החגים (שאשכרה עוד איזה שבועיים) אבל הוא כנראה יסגור את ראש השנה :/ שישתחרר כבר! וכמו שהוא אומר- זה יהיה המבחן האמיתי לקשר, קשר יומיומי ולא סופשבועי כמו שקורה עכשיו.
מדהים כמה טוב לי, כמה לא חשבתי שאפשר להרגיש ככה בכלל. הוא עושה לי טוב בכל מובן אפשרי. מצחיק אותי, מענג אותי, מחמם אותי, מחזק אותי.. כתבתי לו את זה בברכה, שלא יכולתי לאחל לעצמי משהו טוב יותר. שרק יישאר ככה ושנמשיך לעשות טוב אחד לשני.
אתמול היינו בקניון הייתי צריכה לעשות כמה דברים ושומדבר לא הלך או לא היה במלאי והתבאסתי. אני מניחה שכל הבנות יבינו אותי. וכדי לשמח אותי הוא נכנס לבודי שופ וקנה לי משהו שקניתי לא מזמן ונשפך לי בתיק. ושלא יהיה לא מובן- הוא אף פעם לא משחד אותי במתנות וכאלה, הוא ממש נגד זה. אבל הוא ידע שממש התבאסתי שזה נשפך לי בתיק וגם ככה היה ערב שכלום לא הסתדר, אז הוא פשוט החליט לעשות לי טוב על הלב :)
משפחתית הכל מצוין טפו טפו וגם קיבלתי את החדשות הכי משמחות שאפשר לקבל! אבל רק בריאות, עוד לא מדברים על זה. רק אושר!!!!!!
כרגיל, אסיים בברכת "החיים שלי יפים"! שרק יישאר!
עריכה:
החופש נגמר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ואו, זה היה חודש מטורף, עם פעילויות מהנות ומתישות כאחד. עבדתי המון ולדעתי החודש אגיע למשכורת גבוהה וזה גורם לי ממש להיות גאה בעצמי כי זה נטו מעבודה קשה.
שלושת הימים בכינרת עברו בשלום, ואפילו היו כיפיים. הילדים התנהגו יפה, הדברים היו מתוכננים כמו שצריך, היה תיאום ביני לבין השותפים שלי והאמת שנהננתי.
בינתיים לחגים מצאתי עוד עבודות מזדמנות, מקווה שארוויח בהן יותר כסף (חג זה 200% :P).
מחכה בקוצר רוח שמאמי ישתחרר כי בראש השנה הוא לא יהיה... אבל אני ממש מתעודדת מהעובדה שעוד חודש זה נגמר! :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הדרדסית :)
