ינואר- החודש בו למדתי לאהוב את החורף. חודשיים אחרי שהשתחררתי ולמדתי לפסיכומטרי בבית. לא עבדתי, לא הייתי צריכה לקום בשעות מוקדמות כדי לפרוק נשקים או לנסוע לאיזה ישיבה מיותרת. התעוררתי לי מדי יום בשעה 9, למדתי, שנ"צ וכך חוזר חלילה. מדהים.
פברואר- עשיתי את הבחינה הפסיכומטרית. הפתעתי את עצמי כשמפלס המלחץ שלי היה נמוך מאוד. פשוט הרגשתי שזו רק עוד סימולציה. מסתבר שזה עבד טוב כי קיבלתי אחלה ציון שאני מבסוטה ממנו ומקווה שיספיק לי למה שאבחר ללמוד.
עשיתי שבוע מילואים, מוזר לחזור למקום שרק 3 חודשים לפני סיימתי בו. הסטטוס שונה לחלוטין בתור מילואימניקית, אין שום חובת הוכחה, אני לא חייבת לאף אחד שום דבר, ובאופן כללי הבנתי שההחלטה להשתחרר הייתה הנכונה ביותר עבורי.
נסעתי ליומיים של מעיינות בצפון וישנו בבית מלון מטורף. זו הייתה החופשה הראשונה שלנו יחד.
מרץ- התחלתי לעבוד במקום שלצערי היום אני עדיין עובדת בו במשרה חלקית. עבודה שטחית, לא מעניינת, משעממת וחבר'ה עצלנים מכל פינה. היה צחוקים, מה שהקל את העברת הזמן שם, אבל סה"כ? איכ.
אפריל-הייתי בהופעה של עידן רייכל בפעם השלישית. תענוג צרוף כל פעם מחדש. אחיינית שלי זכתה באליפות המדינה (לגילה) נסענו כל המשפחה למשחק שלה וזו פשוט תחושה של התרוממות רוח מסוג אחר לגמרי.
מאי- אח של חבר שלי התחתן והחתונה הייתה אדירה. היינו מבושמים ומאושרים. נסעתי פעם ראשונה לקיץ הזה לים.
יוני- נסעתי עם המשפחה לחו"ל. לא פשוט לבלות איתם 24/7 אבל אלו האנשים שאני הכי אוהבת בעולם, הכי מכירים אותי והכי מבינים אותי. זו היתה חוויה מדהימה, נסענו, טיילנו, אכלנו ובילינו- שזה הכי הכי חשוב. הייתה לי יומולדת שאומנם לא הייתי פה בארץ, אבל כשחזרתי החברות חגגו לי במקום האהוב עליי והיה ממש כיף. כשהייתי בחו"ל דיברתי עם מאמי בסקייפ ורק אז הוא הרשה לי לפתוח את המתנה שהוא הגניב לי למזוודה. זה היה מהרגעים האלה שמבינים כמה אוהבים בנאדם מסוים.
יולי-אוגוסט- על חודשי הקיץ אין הרבה מה להאריך. התחלתי עבודה חדשה שאני ממשיכה בה כבר חצי שנה ואני אפילו נהנית ומפיקה ממנה הרבה. הקיץ הוא העונה החביבה עליי ויצא לי להיות המון בים ובכינרת, לבלות עם חברים ומשפחה והיה כיף. תמציתי.
ספטמבר- דווקא החודשים האחרונים הם אלה שאני זוכרת הכי פחות.ראש השנה, סוכות. אני מאוד אוהבת חגים ושבתונים אבל בעיקר עבדתי כך שלא הרגשתי אותם יותר מדי. אבל לא נורא, מזל שיש אותם מדי שנה.
אוקטובר- מאמי שלי השתחרר מקבע, נסענו יחד לבקו"ם, ושלושה ימים לאחר מכן היינו על המטוס בדרך לרודוס. בילינו שם שבוע מטורף וכל כך נהנינו. הרגעים הקטנים הם הטובים ביותר. כבר לילה, קריר בחוץ, יורדים לשפת הבריכה עם בקבוק יין ושתי כוסות ומדברים על הכל ושומדבר. או אפילו הרגעים שמחכים לאוטובוס לעיר. כאלו רגעים קטנים.
נובמבר- חתונה, יציאות, עבודה. בזה הסתכם החודש. ועובדה משמחת ששתי אחיות שלי בהריון. יש דבר יותר טוב מזה????
דצמבר- שוב, הרגעים הקטנים הם שעושים את החיים. הרגע הזה שיש בללין 50% הנחה אז אני קונה לעצמי קרם גוף ותרסיס גוף ומרגישה כאילו מינימום קניתי אי על שמי. הכי כיף שיש. חגגתי עם אהבת חיי שנה. שנה שכנראה הייתה הטובה ביותר שהייתה לי 
לשנת 2014 אני מאחלת לעצמי ולסובבים אותי להישאר מאושרים, בריאים ואהובים. לעבור את המכשולים שבדרך (כי תמיד יש) ולהילחם על החלומות שלכם ועל הדברים שאתם רוצים להגשים. אלו החיים שלנו, האושר שלנו. תישארו מי שאתם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הדרדסית :)
