לפני חודש וחצי ישבתי לכתוב לכם.רציתי לכתוב עד כמה החיים יפים, ועד כמה זכיתי שיש לי את כל מה שאי פעם רציתי.
הסתכלתי על הפוסט הזה עוד פעם ועוד פעם. וידעתי שברגע שהעלתי אותו על כתב משהו רע ונורא והולך לקרות ואכן כמו קסם או עין רע אבל ממש רעה, יום לאחר מכן הזוגיות המתקתקה החלה להתפורר, שבוע לאחר מכן האישה המדהימה שגידלה אותי ונתנה לי הכל סבתא שלי נפטרה ורק אם כל זה לא הספיק הבוס שלי החליט שהגיע הזמן להגיד לי שלום. כן רבותי אם יש משהו שכנראה אסור לכתוב עליו זה אושר.
אבל פה אני קוראת תיגר לגורל ולמרפי ולכל מי שרוצה לשים לי רגל בדרכי לגן העדן הפרטי שלי. מרפי ושות' פה זה המקום שלי להגיד לכם שאני שמה עליכם זין! כי אני לא התבכיין לקוראים שלי רק על חרא ועל כדורים ועל דיכאון, לא לא רבותי, אני רוצה לכתוב על האושר בלמצוא אהבה, את האושר בלשכב שיכורה על חוף הים באמצע לילה לח ומגעיל {לא עכשיו חס ושלום יקפא לי התחת} אני רוצה לספר על כל הפרחים והציפורים והציוצים מבלי לפחד שמחר היפול כל העולם ויחרב.
אוהבת הכי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
