"

לכל אחד יש ריח, ואני את שלה הכי אוהב. עניין של טעם.

אם אני לא אוהב ריח של מישהי, זה לא אומר שיש לה ריח לא טוב, זה רק אומר שהיא לא בשבילי.

ואם אוהב עד כדי כך שנכנס לקריז לפעמים כשאני לבד, שלא מסוגל להתרכז בשום דבר אחר חוץ מאשר בנסיונות לשחזר את הריח שלה, סימן שהיא הכי בשבילי שאפשר.

והיא סיימה הכל בהצטיינות, ולי אפילו בגרות אין. ואבא שלה היה אומר "הלך עליי. אין לאף אחד אחר סיכוי אצלך, לילך, שמעי מה אני אומר לך, ראיתי את המבט." ככה אמר מהיום הראשון. והיא הייתה מכחישה, אבל ידעה שהוא צודק.

ובשנה החמישית, בפעם הראשונה, אני הנחתי את הראש עליה, ולא היא עליי. וזה סימל הכל, סימל בעיקר שגם בשבילי אנחנו לכל החיים.

הייתי חוזר מהצבא, מתכרבל בתוכה, מעביר יממות שלמות בתנוחת כפית. עוטף אותה ומחפש דרך להרחיב כמה שאפשר את שטח המגע בין גוף לגוף, את נקודת ההשקה. ובלילה נרדם מחובק, ואומר לעצמי שלא יכול להיות שהפכתי לאחד כזה, שנשאר מחובק ולא מסמן גבול באמצע המיטה ולא בורח אל הצד שלו, אל השקט, שש שניות אחרי שהבחורה סגרה עניין ועצמה עיניים.

וכבר לא התביישתי ממנה, כמעט אף פעם, כמעט בלי סינון הייתי אומר כל מה שחצה לי את קו המחשבה.

"

(אם יש גן עדן - רון לשם)

קורים המון דברים מצחיקים לאחרונה.

ללכת לבסיס נשאר בין הדברים המבאסים ביותר ביקום, אבל זה פחות מבאס כשאני יודעת שנופר שם ונעביר את כל היום, או לפחות רובו יחד. זה תמיד מתפתח לדברים מצחיקים ואיכשהו היא נושכת לי ת'ברך, אני אומרת לה שהיא תהיה אמא גרועה כי היא תשאיר את התינוקות שלה בתוך התיק ותשכח להאכיל אותם (כמו שהיא עשתה לטמגוצ'י שלה..), היא מביעה הזדהות עם השנאה שלי לאנשים מסוימים "החתול המת שיש ליד הפח בבית שלי יותר חכם ממנה!!~", ומאחלת לי פנצ'רים בכל הזדמנות אפשרית "חבל.. הלוואי והיית נשארת כל החיים בתחנה" [...] "אמן פנצ'ר באוטובוווווווס", מתבאסת מכך שאני הולכת אל אדיר ולא אליה "אוף זונה בוגדנית הלוואי פנצצצצצצר D:", מתחרה עם אדיר על ליבי "תגידי לו שאני אכסח אותו, עם כל הגובה שלו!" ובקיצור הופכת את יתרת השירות שלי לפחות מעיקה.

רק עוד 7 חודשים יא רבאק!!!~!;

בחודש האחרון החיים שלי נגמרו באמת.

כידוע לכולם, כל חברותיי כבר התגייסו לפני שנה +- (שני הרבה - חח) ואף אחת מהן לא עושה יומיות, אחת מהן בלימודים כבר שנה שלישית, הידידים הטובים שלי בבסיסים סגורים וחלקם אפילו לומדים [!!! - ?!], אפילו אלין התגייסה לפני חודש, ואת רן גייסו בכוח וספיר מפסיקה לעשות יומיים-יומיים. ואין לי מה לעשות!!!! כשאני בבית. אין, כי אף אחד לא נמצא פה.

אז בשבוע שאדיר פה, אני רוב הזמן איתו. ובשבוע שהוא לא אני מעבירה את זמני קצת בעפולה, אצל נופר, אבל מלבד זאת - אין לי מה לעשות. ומשעמם לי. מה אעשה כשאשתחרר? אני משתחררת לפני כולן ;[.

השבועיים האחרונים עברו לי ממש מהר.

בשבוע שעבר ישנתי אצל אדיר מחמישי. בשבת העברתי איתו זמן איכות בעבודה שלו, ואז מסיבת פיג'מות אצל נופר בראשון, אחרי הפנייה בחיפה. עשינו טיולים בעפולה ואכלנו רביולי אצל רותם, חבר שלה, בזמן צפייה באח הגדול.

בשני חזרתי סוףסוף הביתה והשלמתי המון שעות שינה.

בשלישי עשיתי מטבח ולא זכור לי משהו מיוחד אחריו.

ברביעי יצאתי מוקדם לסיבוב שופינג לפני השבת

ומחמישי שבת בבסיס במתכונת החדשה של פקידה תורנית - בחמ"ל.

אחרי שעשיתי שבת, בראשון ישנתי קצת, ראיתי האח הגדול ובלילה אדיר בא אחרי משמרת ערב.

בשני החלטתי שאני עייפה מידי אחרי סופ"ש בבסיס ולקחתי יום חופש לשלישי, כך שבערב נסעתי אל אדיר. ראינו סרטים (יותר נכון - נרדתי כשהוא ראה סרטים. והוא נרדם קצת אחרי שהתחיל לראות את השני) ולא עשינו שום דבר מיוחד.

בשלישי נמרחנו במיטה עד איזה 3 והתפוצץ לי הראש מהבוקר. בשלב מסוים ירדנו למטה לשתות נס (+ כדור) ולראות קצת טלויזיה עם משפחתו. בערב התארגנו, קפצנו לבגט ניר לקנות שווארמה והלכנו לביתי לראות האח הגדול + שמש נצחית בראש צלול.

ברביעי עשיתי לילה בבסיס והייתי ככה || קרובה להרדם בחמ"ל מרוב עייפות מצטברת של כל השבוע.

בחמישי הלכתי עם אדיר לטי בר ולא ראיתי את צליל למרות שהיא אמרה שהיא עובדת! ב3 חזרנו אליו והלכנו לישון.

בשישי הוא הוריד אותי הביתה ומשם ביליתי את השישי שלי במקומות מאוד ביזאריים וקצת אצל אלין. ממש מאוחר בלילה אדיר שוב לקח אותי אליו ובדרך הבאתי ליואב דיסק שצרבתי לו בטוב ליבי.

את רוב השבת העברתי עם משפחתו של אדיר בזמן שהוא היה בעבודה ובערב עם אלין, רז וראדיק עד שרז וראדיק נעלמנו ונשארנו אני ואלין לשיחה אינטימית במטבח, ושוב - עד שאדיר לקח אותי אליו ובדרך קנה לי קינדר בואנו לבד - זה טעייייייייייים.

היום קמנו מאוחר כי הוא שמן ולי לא היה בסיס. ומאז אני בבית, רואה "האמת העירומה" (התמכרתי לזה יחד עם אמא שלו)/נרדמת פה ושם/מתכתבת עם אנשים ורוצה לישון שוב ושוב.

והנה, כפי שאפשר לשים לב השבועות שלי עמוסים באדיר כשהוא פה. ואין אף אחד אחר!! או שנעלמתם בכוונה או שמישהו חטף אתכם.

!~~!!!!~;

תתגעגעו אליי ותציעו לי לעשות קצת כיף.

קחו תמונות מהמסיבת גיוס של אלין;

אני ואלין מדברות מעל פלג. דבר שחזר על עצמו כמה וכמה פעמים באותו ערב.

אלין ואני.

עם גינז.

עם אנשים שנדחפו לתמונה שלי עם ראדיק.

עם רנצ'ווווווווווו 3>

עם יואב ורז.

אלין מאגניבה עם משקפיים שהיא גנבה למישהו.

נכנסתי לבלוג של מישהי מהעבר, קראתי על דברים שפגעו בי פעם והבנתי פתאום כבר זמן עבר וכמה התבגרנו כולנו. כמה נוראי וסוף העולם זה היה נראה פעם וכמה זה חסר משמעות ודבילי עכשיו. כמה אני בעצם מאושרת.