לכתוב ואף פעם לא להפסיק...

אני יודעת, זה נשמע נוראי..

מי שידפדף בפוסטים שלי אחורה יראה שכל הפוסטים שלי קשורים בזוגיות הכואבת שלי.

לא טוב לי עם בן הזוג שלי..כבר תקופה ארוכה..

אבל מאז שאמר לי שהוא גם לא רוצה ילדים לפחות ב5 שנים הקרובות, הסוף של הקשר הזה היה ברור לי מאוד..

הבעיה היא שנכון להיום הוא ניתק קשר עם המשפחה כי הוא מרגיש שלא אכפת להם ממנו

הוא לא טורח לשמור על קשר עם חברים כמו שצריך

הוא פוטר מהעבודה ומסיים לעבוד השבוע- במקצוע שמאוד קשה למצוא בו עבודה

וחוזר ואומר לי שאני כל מה שיש לו.

זה לא מתבטא במעשים.

אין לו בעיה לריב איתי על שטויות כל הזמן, לזלזל בי ולא להעריך אותי כמו שמגיע לי.

הוא כמעט ולא עושה משהו בבית, ובד"כ כשאני מבקשת עזרה הוא ירטון לפני שיקום לעזור.

ולי פשוט נמאס.

איך אני נפרדת מאדם שאין לו משהו אחר חוץ ממני?

אני לא מסוגלת פשוט לזרוק אותו לכלבים ושיהיה מה שיהיה.

עדיין יש לי רגשות כלפיו, גם אם הם הולכים ונחלשים מידיי יום.

מישהו שהיה במקומי ויוכל לתת עצות?