הצלע השלישית

כמעט 8 שנים עברו מאז שכתבתי פה בפעם האחרונה.

עברתי הרבה בזמן הזה, הספקתי להשתנות כמה פעמים.

וכעת, אני יכול להסתכל אחורה על החלומות שהיו לי בגיל 17 (בבלוג הזה),

ולראות שהרוב התגשם.

יש לי בנזוג מדהים, שאני מאד אוהב אותו, והוא אותי.

אנחנו ביחד כבר שנתיים, גרים יחד, 

אנחנו מכירים את ההורים אחד של השני, ואפילו הם מחבבים אלה את אלה.

אני לחלוטין פתוח עם הנטיה המינית שלי.

למדתי לחיות איתה בשלום, וראיתי שבתכלס, לרוב האנשים שאני פוגש ביום-יום, זה בכלל לא אכפת.

מבחינתי, השיא הוא שגם לאנשים חדשים שיוצא לי להכיר במילואים, אין לי שום בעיה להגיד באופן פתוח שאני גר עם בן הזוג שלי.

מה עוד אני יכול לאחל לעצמי?

פשוט להמשיך ככה, אולי גם להתחתן, לגדל ילדים יחד.

להתפתח מקצועית ואינטלקטואלית, להמשיך ללמוד, להתאמץ ולחיות חיים מלאי משמעות ותוכן.

ואם יש איזה נער מתבגר ומבלובל שבמקרה יתקל בבלוג הזה בשעות האחרונות שהוא עוד קיים,

דע לך שזה אפשרי,

והחיים לא כל כך גרועים כמו שנדמה,

ולמעשה אפשר להיות באמת מאושר :).