צמח בר

אני רוצה להיות אינסטלטור,

או לפחות שרברב.

הגיע שעתיים וחצי אחרי השעה היעודה,

עבד עשרים דקות ולקח 180 ₪.

ככה גמני רוצה....

ובעצם, מה אני רוצה?

עבודה,

שארוויח בה מספיק בכדי להחזיק את עצמי באופן עצמאי,

לשכור דירה, ואולי אפילו לקנות איזה אוטו קטן שאוכל להיות ניידת,

שתהיינה לי יותר אפשרויות בחירה.

עבודה,

שלא אהיה חנוקה,

שאוכל להחזיק את הראש מעל פני המים,

ולנשום אוויר פעם או פעמיים,

אפשר גם לחסוך, זה לא בשמיים.

עבודה,

שבה אוכל לאפשר לעצמי ללכת לשחות באמצע היום,

או לפחות בשעות הבוקר המאוחרות,

עבודה שלא תחנוק לי את הזמן הפנוי שלי,

ולא תתיש אותי בדרישות לא הגיוניות,

ובשעות מטורפות.

עבודה,

שתוציא מהכח אל הפועל את יכולותיי הלוגיסטיות המוכחות,

את יכולות הכתיבה שלי, ואת הסקרנות הטבעית שלי.

עבודה שתגרה אותי, שתאתגר אותי מבחינה שיכלית,

ולא ביכולת עמידה בלחצים.

עבודה,

שתהיה נקיה מאינטריגות ומסכינים בגב,

שבה אהיה מוערכת ואהובה,

שתהיה לי שם פינה.

לא רוצה להיות מנהלת גדולה

שתרוץ מישיבה לישיבה,

אני לא צריכה ולא רוצה את הדברים הללו על הראש שלי.

לא רוצה להיות עשירה דגולה,

שהכסף שלה מנהל אותה.

עבודה,

אני אפילו אשמח היא לא תהיה ב- 100%,

אני מוכנה להסתפק באיזה שישים שבעים אחוז של משרה.

עבודה,

שאצא בסוף היום עם הרגשה מלאה,

עבודה שאלך אליה עם חיוך רחב.

הגיע הזמן להתחיל לחפש עבודה כמו שאני רוצה.

רק,

מה?