אני לא שייכת לפה. בשום צורה שהיא
מאוחר מדי וקשה לי 
אני לא מצליחה להתמודד, אני לא יודעת כבר איך
אין קשר ביני לבין.. כל זה, בעצם
אז למה בכל זאת אני מנסה בכוח?

אירוני שאיכשהו משהו שלומדים בכתה מתקשר באופן מקרי לחלוטין למצב בחיים שלך
אז היום באנגלית המורה הסבירה על פתרון של בעיות, היא אמרה שיש 4 שלבים;
השלב ההראשון הוא לבחון את האופציות, בד"כ יהיו 2 'שבילים' עיקריים
השלב השני, להשוות ביניהם, מה כדאי יותר, מה פחות, מה היתרונות ומה החסרונות
השלב השלישי הוא ההחלטה
והשלב הרביעי הוא ההתמודדות . התמודדות עם ההשלכות של ההחלטה שבחרת.

תמיד הייתה לי בעיה עם השלב השלישי, לבחור תמיד היה הופך לבעיה משל עצמה
מי יודע, איזה בחירה טובה יותר? אולי אני אתחרט? מי אומר לי שהראשונה טובה יותר מהשנייה? מה יוביל אותי מזה?
בין אם זה היה לבחור בית ספר, לבחור בן זוג או סתם לבחור בין 2 חולצות בחנות
ככה זה, נשים.
אבל אני חייבת להודות שאני מוצאת שלהתמודד עם ההחלטה הרבה יותר קשה
מאשר לבחור אותה
וקשה לי.

עריכה;
שונאת להתגעגע. זה אכזרי
במיוחד כי הוא נמצא במרחק הליכה של 10 דקות ממני