ובשבוע עמוס ומלא אטרקציות, אני מתכוונת ללרבוץ כל היום בבית.
אני רוצה לחזור לעצמי
אני חושבת שבין הלימודים למחלה המזדיינת הזאתי, קורל נכנסה איפושהו בפנים
ולא ראיתי אותה המון זמן
איכשהו בלי לשים לב, פשוט בחרתי לוותר על עצמי
אז כבר שבוע וחצי אני בבית חולה, המצב כבר בקאנטים
יומשבת בלילה התחילו לי כאבי אוזניים מטורפים משהו פחד
בכיתי איזה שעתיים וב12 וחצי בלילה הגיעה רופאה הביתה, שמה לי טיפות אוזניים, קבעה שיש לי דלקת אוזניים ודלקת עיניים בנוסף למחלת הנשיקה
ואז הוציאה מחט ודקרה אותי.. בתחת
הייתי כלכך עייפה וסובלת שלא היה אכפת לי מכלום, נרדמתי מהבכי של עצמי בערך 5 דקות אחרי זה
יום אחרי זה קמתי לדבר עם חבר שלי בטלפון, שניסה לספר לי על הסמינר שהם היו בו מהביצפר ואני כמובן, בבית,
והרגיש לי שיש גוש מרופד מדי בתוך הטייץ שגדול עליי באיזה 3 מידות
רועי; "כן אז הם זרקו ביצים על החדר של ה.." -אני חוקרת את הטייץ ומגלה את הצמר גפן האבוד שספג כל הלילה את הטיפות באוזן,
מנסה להבין איך הוא בדיוק הגיע לשם, חצי מוטרדת חצי נקרעת מהכישלון
בכלל לא קשב וריכוז
היום, אמא קבעה טור לרופא אף-אוזן-גרון, מה שנורא אירוני,
אני חולה בשלושתם
ואחרי הרופא, עצרנו בבית מרחקת לקחת מרשמים, ואחרכך הלכנו לחנות אורגנית משהו במרכז
לאמא שלי יש קטע חדש כל חודש, מסתבר שהחודש של אוכל ומוצרים אורגניים ה' ישמור זה מזעזע
כל המקרר שלנו מפוצץ בזבל אורגני, בקטשופ אורגני, וכלמיני חרטא אחרים
בכלמקרה נכנסנו לחנות,
והמבט שהיה לאמא שלי על הפרצוף, הולי שיט, זה היה מלחיץ
זה היה כמו להיכנס עם ילד קטן לחנות ממתקים או טויס אר אס, שכל דבר שמה פוטנציאלי לרכיבה, כמו הבימבות והמיני מרצדסים על בטריות
פאקינג סופר שלם, מלא במוצרים ושילובים אורגניים, ובמיצים ואוכל שלא אמורים להיות אכילים, כמו סלק וזרעי פשטן WTF
ובסופר עצמו, בכלל, היו כל מיני יצורים כאלו
הרגשתי ממש בבית, עם הצמר גפן שנראה כמו איזה גידול באוזן, הסווטשירט אופס גדלתי, העיניים הדומעות והצ'אקי פייס שאומר שכל מי שיעיר לי הערה לא במקום יחטוף על זה
הייתי חייבת לעוף משמה, היה שם ריח של מחלות, או שהרחתי את עצמי, כבר לא ידעתי להבחין, אז פשוט לקחתי את אמא ואמרתי לה "אמא, הביתה. עכשיו."
החדר שלי רשמית מחולל, אני רשמית נגועה
וכל פינה בחדר פוטנציאלית להדביק מישהו במחלה חדשה
רק תבחרו; טחול מוגדל, כבד מוגדל, מחלת הנשיקה, דלקת אוזניים או דלקת עיניים
שיעול אחד וזה שלכם
וסתם, שיהיה נעים באוזן
אני די מכורה ליוטיוב, וזמן פנוי כרגע יש בשפע, כל יום אני מגלה אנשים מוכשרים בעליל עם איזה 2 צפיות
לגמרי לא מוערכים
0:30
קורל, טכנית, מחר יומהולדת,
יושבת בבית, חולה. קצת קשה לא להקיא על עצמי מצחוק
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
