אני מרגיש צורך לכתוב אבל באמת שאני לא יודע מה. בדרך כלל, שאני מתחיל לכתוב פוסט, יש לי מושג די טוב בנוגע למה יצא ממנו. לא תמיד המחשבה הראשונית והתוצאה הסופית תואמות, אבל תמיד יש משהו מהמחשבה הראשונית גם בתוצאה הסופית, אפילו כשהמשהו הזה הוא די קלוש או מעורפל, הוא תמיד שם, מציץ מבין המילים, מזכיר לי את הרגע שבו התחלתי לכתוב את הפוסט עם רעיון בראש שעתיד שלא להתממש. אבל הפעם, כשאני מתחיל (ואולי כבר מסיים?) לכתוב את הפוסט הזה, אין לי מושג מה יהיה בו. לפעמים אני רוצה לכתוב על משהו מעניין או, לכל הפחות, משמעותי בדרך כלשהי שקרה לי, אבל יוצא לי פוסט פילוסופי ומהורהר. לפעמים אני רוצה לכתוב איזה הגיג, משהו מתוחכם ומעורר מחשבה, ויוצא לי פוסט שמתבכיין על מר גורלי. לפעמים אני רוצה לכתוב סיפור בדוי, ואני כותב את החיים שלי. אבל תמיד יש קשר כלשהו בין הכוונה המקורית לבין התוצאה הסופית, אבל הפעם, איך יהיה קשר כשאין כוונה מקורית מעבר להקאה אקראית של מילים מהמקלדת? אולי בסוף הפוסט הזה יהיה הקאה אקראית של מילים מהמקלדת.

כנראה שכן.