רק אני וקופסה גדולה ומלאה של קרנצ'יפלקס, מול המחשב, קורא חיים של אנשים אחרים, חלקם אמיתיים, חלקם בדויים וחלקם בין לבין, ותוהה לעצמי, מי יקרה קודם, הקופסה תיגמר, אני ארדם או שאני אסיים לעבור על כל הפוסטים שאני רוצה לקרוא. מתוק, פריך וטעים הקרנצ'יפלקס הזה, עם חתיכות שקדים בפנים, ועוד חופן עושה את הדרך לפה שלי, קולות פיצפוץ וגריסה נעימים ממלאים לי את הראש, טעם מתוק שמתפשט בפה, מתערבב עם הרוק ומחליק אל הקיבה שלא ראתה אוכל כבר שעות. אני תמיד רעב אחרי משחק כדורסל, במיוחד אחרי משחקים שאני מצליח לסיים בחתיכה אחת, כל הוצאת האנרגיה הזו עושה אותי רעב.

עוד חופן.

היום הוצאתי סופסוף את הפוך מהארון, , אני מניח שלא רבים מהקוראים כאן מודעים לעניין, אבל די קריר בשעה 6 בבוקר, אני רק מקווה שזה לא יקשה עלי יותר מדי את ההשכמה בבוקר. הדבר היחיד שאני שונא יותר מאשר לצאת מהפוך שלי בבוקר קר זה לצאת מהפוך שלי בבוקר קר כשיש אישה מתחתיו, מסתבר שיש גם צדדים חיוביים לשינה לבד (על מי אני מנסה לעבוד בדיוק?). מבחינתי אפשר להתחיל עם החורף, אני מוכן.

עוד חופן.

הופעה של אהוד בנאי אצלי בקיבוץ כמתנת יום הולדת (עוד שבועיים ויום), אני לא חושב שאפשר לבקש יותר מזה.

עוד חופן.

נגמרה הקופסה.