| |
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2009
התדרדרות
אם אחרי (בקושי) חצי בקבוק יין ושני חצאי בירה העולם כבר הופך למקום הרבה יותר נעים והרבה פחות צפוי בהתנהגותו (למשל-תנועה רנדומלית של כסאות שנתקעים לי בגפיים התחתונות, כוסות שמתאבדות אל מתחת ליד שלי שמנסה להגיע לקערת זיתים דפוקים וכיו"ב) אז כנראה שקיבולת האלכוהול שבה נהגתי להתפאר בערבי הלא מאוד רחוק כבר אינה כתמול שלשום. מצד אחד, מביך למדי ומצד שני, חסכוני למדי בימים של משבר כלכלי. בימים עברו הייתי צריך להוציא באיזור ה-200 שקל לערב כדי לגרום לכוחות הפיזיקאליים ביקום לעשות דברים מצחיקים ובלתי מתוכננים.
ליל הסדר עבר פחות או יותר בשלום, למרות שנתקעתי בעבודה עד 5 וחצי אחר הצהריים כשיריית הפתיחה למרתון ההגדתי הייתה כבר ב-7 בערב. איפשהו בסביבות "קומו תועי מדבר" (מי שלא מכיר את הסדר קיבוצי לא יבין על מה מדובר, הפסד שלכם) התחלתי לנקר קלות, פקחתי את עין ימין בסביבות הקניידלעך, את עין שמאל כשהגיע האוסובוקו, עצמתי אותן בחזרה כשהפציע סלט החסה, הצלחתי להתייצב על הכרה חלקית בין 6 לעשרה מי יודע והתרסקתי שוב לתוך מוס שוקולד ברוטב שוקולד לבן וסלט פירות. כמעט מאושש, אך לא לגמרי, התגלגלתי הביתה ומשם לפאב הבית לבירה המסורתית של פסח שם, כאמור, חוקי הפיזיקה עשו עלי פורים ומשם הישר למיטה בסביבות 2 בלילה.
אה כן, אם תהיתם למה אני כבר איני מפציע בסביבה כבימים עברו היא ש... אממ... אהה... אין סיבה טובה. העדר חיים ראויים לשמם מעולם לא הפריע לי ללהג, אבל אולי זה עוד יחזור. כלומר החיים. או הכתיבה. או העטלף המעופף. בסך הכל, כמו שמי שעוקב באדיקות אחרי הפוסטים הנדירים למדי שאני משחרר בקמצנות, החיים מגניבים באופן כללי, ספציפי וגם סתם ככה, וזה גם בלי אירועים מסעירים למדי פרט לאיזו פנטזיה קלה שאני מתחיל לטפח של הגירה לאירלנד, לא שיש דברים בגו, אבל לכל אדם צריך שתהיה איזו פנטזיה מהסוג הא-מיני, לא?
אולי לא. אבל אני צריך. או יותר נכון רוצה אז הנה לי.
| |
| כינוי:
UpSideDuck בן: 46 MSN:
תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
