ביום עבודה ממוצע של עטלף יש 31,500 שניות, אם לפחות 21,000 שניות מהן הוא מקדיש לגלישה באינטרנט, שיחות בטלות, ארוחות ושתיית תה עם נענע (לפעמים בתוספת עוגיות), כל כמה זמן יאמרו לו מעבידיו שהוא עושה עבודה נהדרת ושאין לו תחליף בתפקיד המוטל עליו? (התשובה בסוף הפוסט).

כמה זמן אתם חושבים שייקח עד שנראה כפתורי: "קאונטר, אני זוכר!" ברחבי הבלוגספירה?

לתאילנד או לא לתאילנד? זו השאלה. עוד יום ההחלטה הסופית.

יש גם אנשים טובים בעולם. באמת.

הסילבסטר הזה, הולך ומסתמן כסילבסטר שיהיה השני הגרוע ביותר בהיסטוריה הזכורה לי של עצמי, כל החברים נוטשים אותי, על מסיבה לא בא לי, וכמובן שאין לי את מי לנשק (אם יש מתנדבות, אנא צרו קשר בהקדם). אז למה השני הכי גרוע אתם שואלים? כי את סילבסטר 8-1997 ביליתי על מיטת שדה באוהל שבו שכנו, חוץ ממני, 10 טירונים מיוזעים נוספים, אי-שם באמצעו של שומקום קפוא למדי, כשבביתי (ובמיטתי) התנחלו להן בשמחה ובששון 3 בחורות פינלנדיות.

פעמיים בשבוע. לפחות.