שוב חודש חדש, שוב דף חלק להתחיל ממנו עם עוד פוסט שיתנוסס בודד, חבל שככל הנראה זה לא הולך להיות אחד מהפוסטים המוצלחים (אם נכנסתם לכאן במקרה בפעם הראשונה, אל תראו אותי ככה! בד"כ הפוסטים שלי הרבה יותר מעניינים. טוב, אולי רק קצת יותר. לא משנה). בכל מקרה, עוד חודש ועוד שני דיסקים חדשים שמצטרפים לתקליטייתי התופחת - עמיר לב-לפעמים אני מאושר והדריה לוין ארדי-the move. האמת היא שהם לא היו בדיוק מה שחשבתי עליו, אבל מסתבר שהדיסק של פורטיס העונה לשם "איפה הסוסים" ירד מפס היצור, שהדיסק של קרני פוסטל ששמתי עליו עין עולה הרבה יותר מדי (80 שקל) ושלא היה בחנות אף דיסק של ג'ון לי הוקר, אז "הסתפקתי" בשני הנפלאים האלו.

אגב, למי שלא שם לב, רשימת הטבעות הממוקמת לשמאלכם הכפילנ את נפחה עת הוזמנתי להצטרף לטבעת הזאת. אגב, מבלי להעליב אף אחת ו/או אחד, זו טבעת שאני מאחל לעצמי לצאת ממנה בהקדם האפשרי, שיהיה לי בהצלחה, אם כי אני לא מאמין שזה יעזור (פסימיות כבר אמרתי? אז אני אומר שוב). נתנחם בחורף שחזר במלוא עוזו עם טיפות שנוקשות על החלון וממלאות את השלוליות, עם רוחות ערות וממטרים פזורים, עם מפות סינופטיות, תמונות ממכ"ם העננים שלנו, עידכונים חמים מהחרמון המושלג, עם כוס תה חמה עם נענע, עם נעלי בית והתהפכויות בוקר מתחת לפוך.