** אזהרה - הקטע הבא אינו מיועד לצימחונים, שומרי כשרות ואנשים שלא אוהבים לאכול **

נכנסים ומתיישבים במקום הרגיל, המלצריות כבר מזהות, הבעלים בא להגיד שלום, סלסלה עם לחם טרי מונחת ולידה צלוחית עם חזרת סגולה, ריחנית. מורח לי קצת מהחזרת על חתיכת לחם, והטעם עוטף את הפה, אבל לא רק אותו. עקיצה מתקתקה על הלשון, חריפות שעולה אל האף, פותחת אותו, מדמיעה את העיניים ומגרה את התיאבון, ומיד אחריה לגימה מהגינס הקרה, המרירה, הקטיפתית, לגימה שמחליקה את הכל ומכינה את הפה, לטעמים הבאים. עוד שתי צלחות מונחות על השולחן, אחת עם כבר קצוץ שעליו מפוזרות קוביות בצל טרי, וצלחת שניה עם פלפלים אדומיים, קלויים בשמן-זית. מעמיס מהכבד על עוד פרוסת לחם, אוסף חתיכת בצל שנשרה ומוסיף עוד חזרת מלמעלה. הפלפלים מתוקים-מרירים, מעט חריפים, ועושים טעם של עוד, אבל אני כבר מכיר את הדרך ועובר לצלחת השניה. הטעם של הכבד פשוט נפלא, חלק כמו חמאה ומשתלב נהדר עם הלחם הטרי והעקיצה החריפה-מתוקה של החזרת, אני לא מתאפק ומעמיס עוד פרוסה, לא שוכח ללגום עוד מהבירה הקרה, להחליק את הטעמים במורד הגרון.

אחרי שפתחנו את התיאבון, מגיעה המנה העיקרית, צלעות חזיר מעושנות. צלחת פשוטה מגיעה, ועליה ארבע חתיכות בשר חם ורך, נופל מהעצם בנגיעה קלה. המלצרית מניחה ליד צלוחית נוספת עם שום קצוץ בתוספת שמן זית, ואני מרענן את הפה בלגימה נוספת מהגינס וניגש לעיקר. מעביר חתיכת בשר לצלחת ומורח אותה בנדיבות בשום וחזרת, ריח הבשר ממלא את הפה ברוק, ריח השום עוקץ את הנחיריים והביס הראשון כבר מתמוסס בפה. הבשר רך, עשוי בדיוק כמו שצריך, ויחד עם חריפות השום והחזרת השילוב פשוט מושלם. תוך דקה או שתיים גם החתיכה השנייה של הבשר כבר מועמסת אל הצלחת, עוד נגיעה של חזרת ושום, וגם היא נעלמת, אוכל טוב תמיד נגמר מהר מדי. אנחנו מוותרים על המתוקים לטובת עוד כוס של גינס, לוגמים לאט, בלי לדבר, שוקעים אל תוך השקט שאחרי האוכל, אפשר להשען אחורה ולעצום קצת את העיניים.

טוב, עכשיו שוב נהייתי רעב...