(סתם למקרה שתהיתם, יש לזמזם את הכותרת לפי הנעימה של "סוף-שבוע רגוע בגלגל"צ, רגוע...).

אתמול בערב: אני יושב על הכורסא מול הטלוויזיה, קצת אחרי מכבי, על הספה משמאלי-שני זוגות מרוחים אחד על השני, על המיטה לימיני-שמיכת פוך ושתי כריות, ו... זהו. את הסקת המסקנות בנוגע למצבי הנפשי אני משאיר לכם.

היום, 8:06 לפנות בוקר: תריס רופף בחלוני נפתח ומעיר אותי בשעה בלתי סבירה בעליל, אני מנסה לחזור לישון אך ללא הועיל, וכך הלכה לה שנת היופי שלי.

היום, סביבות הצהריים: אני נכנע ליצר ועושה פרו לשבועיים. יצאתי פקאצה, אני רק מקווה שהבלוג לא יהפוך להיות ורוד פתאום. היא, אגב, אמרה לי לפני יומיים שאני אעשה את זה, אני אמרתי שלא והצעתי להתערב על עוד פוסט סגידה, היא סירבה. פרייארית.

היום, סביבות הצהריים, קצת יותר מאוחר מסביבות הצהריים הקודם: התחלה של כאב ראש גועלי במיוחד.

היום, אחר-הצהריים, קצת אחרי שהשמש מאירה בדיוק לתוך החלון שלי, קצת לפני שנהיה חשוך בחוץ: אבא מתקשר, רוצה לדעת מה עם הלימודים שלי. בלעכס.

לא נורא, אם יהיה לי כוח מחר אני אכתוב פארודיה על הפוסט הזה, אני מתחיל להשמע דבילי עם הקיטורים האלו.