הכל התחיל בעצם בתגובות כאן. בלוגרית אחת, די ידועה במחוזותינו, כתבה שבא לה להיות עשירה וקיבלה עלבונות בתגובות מגולש המכנה את עצמו ג'אגר, שרצונה להיות עשירה (רצון די מוזר ונדיר, אני חייב להודות) גורם לה להראות בעיניו כ"ילדה קטנה ומאוד, אבל מאוד טיפשה".וגם הוסיף וציין שלדעתו היא "מגה-פוסטמה". אותו גולש גם טרח, כשהגבתי לו בנושא, לציין בתגובתו לא רק את הכינוי שבחרתי להשתמש בו, אלא גם את שמי הפרטי, שאותו אני לא נוהג לפרסם (למרות שאני לא טורח להסתיר אותו באופן מיוחד). עד כאן העובדות.

ראשית כל, לעניין כינויי הגנאי. כשאדם פותח בלוג, בהנחה שהבלוג אכן משמש כסוג של יומן אישי של אותו כותב ולא מייצג איזו ישות בדויה, הוא בעצם בוחר לחשוף את חייו, את הרגשותיו ואת תחושותיו עם אנשים אחרים, זרים לחלוטין, בסוג של אינטראקציה שעד היום לא הייתה אפשרית. מכיוון שסוג האינטראקציה הזה חדש יחסית, עד עידן הבלוגים לא היה מקובל שאנשים חושפים פרטים מחייהם בפני זרים סתם כך, וכך בעצם נוצר מצב שבו כללי ההתנהגות המקובלים בחברה הרגילה, משתנים בצורה מסויימת. חלק מהבלוגרים, ביניהם גם אני, בוחרים לשתף גם דברים אינטימיים מאוד ורגישים מאוד, ובכך בעצם חושפים את עצמם לחסדיהם של קוראים אנונימיים, חלקם קבועים וחלקם אקראיים, שיכולים להגיב בכל צורה שבה ירצו.

בעולם הרגיל, אדם שילך ברחוב וילעג לאנשים אקראיים שעוברים בסביבתו או שיציין כך סתם את חולשותיהם ופגמיהם רק מכיוון שמתחשק לו או מכיוון שהם לא מוצאים חן בעיניו, ומבלי שעשו לו כל רע, ישלם בדרך-כלל את המחיר על התנהגותו בכך שהסביבה תנדה אותו בצורה כזו או אחרת, אבל באינטרנט, המצב שונה. באינטרנט יכול כל אדם, בחסות האנונימיות שמעניקה לו הרשת, לפגוע באותם אנשים שחושפים את עצמם, ואפילו לא חייב לשלם על כך מחיר כלשהו, מספיק שישנה את הכינוי שבחר לעצמו, וכבר הוא מוגן מאלו שפגע בהם, אין להם שום דרך לדעת שזה הוא.

שלא יובן לא נכון, אין לי ולו טיפת טענה כלפיו על כך שהוא חושב את מה שהוא חושב (גם אם איני מסכים לדעתו), זכותו לחשוב מה שהוא רוצה, ולמען האמת הוא יכול גם להגיב כראות עיניו, אבל הגולש ג'אגר בחר לא רק לפגוע בכותבת, שהיא זו שנתנה לו את הבמה מלכתחילה בבלוגה, מכיוון שלו עצמו אין בלוג ואין לו היכן לכתוב את דעתו, אלא גם עשה זאת בשפה גועלית לטעמי. יש כאלו שיאמרו שמי שבוחר לפרסם את יומנו באופן שבו הוא חשוף לעיני כל צריך לצפות שלא כל התגובות יהיו אוהדות, אבל הטענה הזו היא לטעמי המקבילה הלוגית של האשמת נאנסת באונס מכיוון שהיא התלבשה חשוף (להבדיל אלף אלפי הבדלות כמובן). אנשים חושפים את עצמם בבלוגים מכיוון שהאינטראקציה עם הגולשים האחרים יחד עם הפידבק, ההערכה והתמיכה שהם מקבלים, גורמים להם הנאה, אם הם לא היו נהנים מהחוויה של כתיבת הבלוג ומהאינטראקציה עם הגולשים האחרים, הם פשוט לא היו כותבים בלוג (ואז איפה היה מפרסם ג'אגר את דעותיו?). בסופו של דבר, כולנו כאן בשביל ההעשרה וההנאה של עצמנו, ואין חובה להסכים אחד עם השני בכל דבר כדי להגיע לכך, אבל בהחלט יש צורך לנהוג בכבוד אחד עם השני, במיוחד כשמדובר בנושאים אישיים.

מפריע לי כשאנשים כותבים תגובות פוגעות או מזלזלות לאנשים אחרים, אולי אני רגיש מדי בנושא הזה, אבל אלו הן העובדות, ומה שמפריע לי לא פחות, הן העובדה שישנם אנשים מסויימים שמקבלים זאת כמובן מאליו והעניין לא מפריע להם. אין לי ספק שלא כולם חייבים לאהוב כאן את כולם ולהסכים עם כולם, ואין לי ספק שזה לא כך בפועל, אבל אף אחד גם לא מכריח אחרים לקרוא בבלוג שלו, ואני בטוח שאף אחד לא רוצה תגובות כאלו בבלוג שלו (בהנחה שהוא לא נהנה מהן באיזשהו אופן מזוכיסטי), אבל מר ג'אגר נטול הבלוג, כנראה לא מודע לעניין הזה. ושוב, שלא יובן לא נכון, אני לא מתכוון לכך שכל חוסר הסכמה עם כותב הבלוג הוא בלתי רצוי ופסול, אבל כשאני בא להגיב בבלוג של אדם אחר, אני תמיד נוהג בו בכבוד, ואם אני לא מרגיש כבוד כלפיו, אני פשוט לא אגיב. אתם יכולים לקרוא לי מוזר, אתם יכולים לקרוא לי רגיש או כל דבר אחר שתרצו, אבל זו גם ההתנהגות שאליה אני מצפה מאנשים אחרים שמגיבים, ומפריע לי כשהם לא נוהגים כך. מוזר.

ועכשיו לעניין השני (וסליחה שאני מלאה אתכם בפוסט ארוך ומשעמם, אני מקווה לחזור לפוסטים קצרים יותר וכבדים פחות בקרוב). קשה לי להגיד שאני שומר לעצמי על מעטה כבד של אנונימיות ומסתוריות. חלק מהקוראים כאן כבר פגשו אותי או דיברו איתי מחוץ לבלוגספירה, אני חושף פרטים אישיים על עצמי בבלוג, וגם שמי הפרטי הוא לא איזה סוד גדול ושמור היטב, אבל בכל-זאת, אני בחרתי להציג את עצמי בעולם הבלוגים בכינוי מסויים, כינוי שנותן לי את המעטה הדק ביותר של אנונימיות. הגולש ג'אגר בחר משום מה להשתמש בהתייחסו אליי בתגובות לאותו פוסט (תגובתו כבר נמחקה תודות ל-bare) בשמי הפרטי, וזאת למרות שהוא אינו מכיר אותי, למרות שמעולם לא כתבתי אותו כאן במפורש ולמרות שלי היה ברור באופן טבעי, וכך גם לרובכם אני מאמין, שהפנייה לכותבים כאן תעשה לפי הכינוי שאותו בחרו להם ולא לפי שמם האמיתי, גם אם הוא ידוע לאותו אדם שפנה אליהם. לג'אגר מסתבר, זה לא היה ברור, ותגובתו החושפת את שמי התנוססה לה באותו דף תגובות במשך שעות ארוכות.

מבחינתי מה שג'אגר עשה זו פגיעה בפרטיות שלי, אני אמנם לא שומר עליה בקנאות נוראית וחרד לכל בדל מידע שיוצא אל הרשת, אבל בחרתי להציב את גבול החשיפה שלי בכך ששמי הפרטי לא יכתב באף בלוג או בתגובות אליו, ואני בהחלט מאמין שזו זכותי. לא שמפריע לי במיוחד שקוראים קבועים כאן, קוראים שמוכרים לי, ידעו את שמי, אבל אני לא מעוניין שכל אדם אקראי שרק ריפרף בתגובות יוכל לקשר בין העטלף המעופף לבין הכותב שעומד מאחוריו בצורה הזו. מבחינתי מי שנוהג בצורה הזו נוהג בצורה לא ראויה ולא מקובלת מבחינתי, עצם העובדה שטכנית יש לו את האפשרות לדעת את שמי ושטכנית יש לו את האפשרות לקבל במה שעליה הוא יכול לחשוף את שמי לכל קורא אקראי, עדיין לא נותנת לו את הזכות לעשות כן. ושוב, יש כאלו שיגידו שאני הבאתי זאת על עצמי בכך ששמי הפרטי נגיש יחסית, אבל אני לא מסכים, אני מצפה מאנשים לנהוג כלפי באותו כבוד שאני נוהג כלפיהם, וכשזה לא קורה, זה מפריע לי.

אני מתנצל מראש על הפוסט הארוך והכבד הזה, אני בדרך-כלל אדם רגוע ולא מתרגז בקלות, אבל חוסר כבוד בסיסי לאנשים כפי שאותו גולש הפגין הוא אחד הדברים שפשוט קשה לי להשלים איתם ושממש לא בא לי לשתוק עליהם. כשאני רואה התנהגות שלא מקובלת עליי, לרוב אני שותק לצערי, אבל בסופו של דבר, שתיקה והתעלמות מדברים שמפריעים לכם, רק נותנת להם את הלגיטימציה להמשיך ולקרות.  אני רק תוהה לכמה מהכותבים כאן כללי ההתנהגות הבלתי כתובים האלו ברורים וכמה ממכם חושבים שמותר להם לכתוב כל מה שבא להם מבלי להתחשב באחרים.

תודה וסליחה על הטרחה.