ברגע קטן של שקט, שנייה לפני ענני אבק המצות, ערימות הקניידלעך ושירת הדי-דיינו (אולי באמת די?), יש לי את הזמן לספר לכם שכבר שבוע וחצי שיש איזה סיפור שמסתובב לי בראש ולא מצליח לפלס את דרכו מסבך הנוירונים, דרך האצבעות והמקלדת ואל חלל הוירטואליה. אולי העובדה שאני (סוף סוף) בחופש בשבוע הבא תעשה את העבודה.

ואולי זה.

חג שמח שיהיה, וזהירות עם המצות.