מסתבר שכל הקטע הזה של האיחולים לשבוע טוב לא ממש עובד. למעשה, השבוע הזה ממש מחורבן עוד לפני שהספיק לקרות בו אפילו מאורע גועלי אחד ראוי לציון, עד כדי כך הוא מחורבן. החום הזה בלתי נסבל ויש עוד המון זמן עד החורף, אני מסיים משחק כדורסל כשנדמה שאקוויפר החוף כולו התנחל בתוך החולצה שלי, אני לא ישן מספיק בלילה, קם עצבני בבוקר ואפילו נימנום איכותי בשעות אחר-הצהריים אני לא מצליח לתפוס. הנקטרינות שקניתי היום, ושעד עכשיו לא איכזבו משך כל העונה, היו מיימיות, רכרוכיות ומגעילות, ג'ריקן של 3 ליטר מיץ תפוזים שקניתי ביום ראשון כבר אזל כולו, לא שטפתי את הדירה כבר חודשיים והיא מכוסה במרבד צמרירי של כדורי אבק משובץ פיסות קורנפלקס, הכיור מלא כלים ומסרב להתרוקן מעצמו והגעתי למסקנה הבלתי-נמנעת שלעולם לא יהיה לי תואר אוניברסיטאי ולעולם לא תהיה לי חברה. למה? כי אני בטטה (הראשון שיכתוב לי להפסיק להיות בטטה הוא ביצה סרוחה, או משהו כזה).

ולפינת החדשות הטובות: היום סוף-סוף לא התעלפתי מהריח של הגרביים אחרי משחק הכדורסל.

ולפינת החדשות הרעות: אני חושב שזה בגלל שהצטננתי והאף שלי סתום.