| |
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2005
תשובות לשאלון השבועי
עד כמה את אוהבת את עצמך?
ביום שישי האחרון התחילה לי נזילה מאיזה צינור במטבח, לא משהו רציני, רק טיפטוף קל ביותר, אבל עדיין, זה לא כיף לפתוח את המקרר בפעם ה-80 ולחפש בו דברים מעניינים שמעולם לא היו בו ולקבל טיפת מים בראש. בכל אופן, כבר הייתה לי נזילה בדיוק מאותו מקום לפני כמה חודשים, ואז היא נעלמה אחרי כמה ימים. כששאלתי לדעתו של שרברב תועה שנקלע לדרכי הוא השיב שבהתחשב בצנרת הנוראית בבניין שלי, מה שקרה ככל הנראה הוא שהחלודה בצינור סתמה את החור שגרם לנזילה. בכל אופן, היום הנזילה שוב נעלמה, עם קצת מזל היא לא תחזור עד שאני אעבור לדירה קצת יותר מוצלחת.
האם את נוהגת להצטנע ולהעמיד פנים שאינך מודעת ליתרונותייך, כדי שלא יחשבו שאת תופסת מעצמך?
עד עכשיו הספקתי להעמיס 34 דיסקים מלאים לתוך ההארד-דיסק החדש והנקי שלי, והוא עדיין מרגיש לי עירום ומסכן. עם קצת מזל והרבה עבודה קשה בסופ"ש, אני מקווה להגיע לאיזור ה-100 דיסקים עד תחילת שבוע הבא, ואז אולי אפשר יהיה לנוח קצת.
האם את נוטה להפגין יותר בטחון עצמי ממה שיש לך באמת?
באותו עניין, אם יש למישהו את האלבום האחרון של עמיר לב על המחשב והוא מוכן לשלוח לי כמה שירים מתוכו במסנג'ר או בכל דרך אחרת (בדגש על "אל תדאגי", "שמוליק", "לאן נעלם הים" ו-"אוקטובר"), אני אודה לו מאוד. למקרה שתהיתם, זה לא שלא קניתי את הדיסק, אבל הוא אבד לי בנסיבות מסתוריות ועכשיו נשארתי עם עטיפה ריקה ובלי כמה מהשירים האהובים עלי מאוד.
האם את אוהבת לנפנף בהישגים וביתרונות שלך, כדי להרשים? אם כן - את מי?
ואם כבר עמיר לב, מסתבר שהבחור איש אשכוליות וכותב כבר כמה שבועות טור שבועי שנקרא "שישי בצהריים" בוואלה-דעות, מומלץ ביותר. גם אהוד בנאי כתב שם טור בימים האחרונים, ולמרות שהטור היה קשור לנושא ההתנתקות המאוס והלעוס, הוא עדיין מצא חן בעיניי, אם כי כשמדובר באהוד בנאי זה לא ממש קשה, הוא תותח.
האם את טיפוס קנאי? פוזלת לדשא של השכן? מקנאת באחרים?
בלי שום קשר לשום-דבר, המקרר שלי נורא מלא, אבל אין בו מה לאכול. אני תוהה האם זה בגלל שהוא נורא קטן, בגלל שאני ממלא אותו בשטויות שאני לעולם לא אוכל ושאינן ראויות להקרא בשם אוכל או פשוט בגלל שהרעב שלי הוא בכלל לא לאוכל אלא למשהו אחר, עמוק ומשמעותי יותר. במחשבה שניה, תמחקו את האפשרות האחרונה, היא מטופשת.
מתי בחייך היה הבטחון העצמי שלך בשיאו? מתי הוא היה בנקודה הכי שפלה ונמוכה שלו?
פתאום בא לי שוקולד.
האם את לוקחת על עצמך לפעמים קרדיט על דברים שלא עשית, לדוגמא - עוגה קנויה ששיקרת ואמרת שהכנת בעצמך?
השאלונים האלו טיפשיים לגמרי. זו הפעם השנייה והאחרונה שאני עונה על הדברים האלו, השאלות בכלל לא קשורות למה שכתבתי. מישהו בכלל קורא את התשובות שלי לפני שהוא כותב את השאלות האלו?
| |
| כינוי:
UpSideDuck בן: 44 MSN:
תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
