לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2005    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2005

תאוות בשרים


פףףףף... כבר הרבה זמן שאני לא זוכר סוף-שבוע כזה. הכל התחיל בעצם ביום חמישי, כשנסעתי לקניון הסמוך לקנות מתנת יום-הולדת לאבא, וככה על הדרך טיפלתי גם במנת שווארמה איכותית שהייתה עטופה בלאפה טרייה ומלווה בבצל, חמוצים וחומוס ועשתה לי די נעים בבטן. מאוחר יותר, כפי שדיווחתי לכם בפוסט הקודם, הלכתי לעשן ולשתות את עצמי עד אובדן חושים, אבל מה שלא ידעתי הוא שמזימות נרקמות סביבי, ולא רק אוכל וסמים מצפים לי אלא גם אוכל מהסוג הטעים. וכך יצא שכשעה אחרי שסיימתי את השווארמה מצאתי את עצמי מפרק גחנון שנאפה בתנור ומולא עד להתפקע בבשר טחון שטוגן עם פטריות ובצל ועשה לי נעים בבטן עד שניסיתי ללכת לישון וגיליתי שקשה לישון על הבטן כשהקיבה עמוסה עד להתפקע.

 

אחרי הסיפתח של יום חמישי, ביום שישי הגיעה המנה העיקרית במסיבת יום-ההולדת של אבא. נדלג על כל העניינים המשפחתיים הזניחים (אחותי הפתיעה והפציעה עם זר פרחים, אחי הקטן ואמא שלו איחרו בשעה ולכן החמיצו אותה, עדר החברים של אבא ישב ונזף בו במשך רבע שעה על כך שהוא לא שומר על קשר עם הבת שלו) ועל המתאבנים (זיתים סורים דפוקים ומעולים, גבינה בולגרית משובחת, יין אדום ומשובח, סלט עגבניות שרי ובצל וסלט כרוב ו... מה זה משנה בעצם?) ונעבור לעיקר, משהו כמו שניים וחצי קילו של בשר כבש שפוטם עד להתפקע בשיני שום ונפרס דק-דק על הצלחת ולאחריו סטייק פילה ברוטב שמנת ופלפל שהוצת בלהבה גדולה על המחבת (מה שנקרא בעברית במבטא צרפתי-פלאמבה) והתמוסס אחר כבוד על הלשון. הבעיה היחידה עם אוכל טעים היא הרגשת האשמה הכבדה על כל פיסת מזון שנשארת בצלחת ולא נגמעת עד תום ולפיכך נאלצתי מיד בתום הסעודה לערוך ביקור חפוז בן שעתיים במיטה רק כדי לעכל את הנושא. את שארית יום שישי ביליתי ברביצה על הספה תוך כדי גירגור.

 

ואחרי המנה העיקרית, הגיע הזמן לקינוחים. שבת, בסביבות שתיים וחצי, טילפן אליי החבר מהג'חנון שבפסקה הראשונה. "בוא, תביא בירות, פאסואה וקיבה ריקה". מה כבר יכולתי להגיד? ארזתי 5 חצאים של גולדסטאר, בקבוק ליקר פסיפלורה וכמה קילו של תאבון בריא, ויצאתי אל הדרך. אחרי הנישנושים המתחייבים מגודל המעמד (כוס בירה קרה, נרגילה, פאסואה עם פסיפלורה, ג'וינט מחשיש משובח שבמשובחים), התפנינו לעיקר, שיפודי אנטריקוט, המבורגרים ולקינוח הבשר הטחון שאריות הבשר הטחון מהפסקה הראשונה (אם אפשר לקרוא לחצי קילו שאריות) שחוממו ושופצו בעזרת רוטב צ'ילי חריף-מתוק. היה טעים. קינחנו בעוגת תפוחים וגלידת וניל עם ריבת חלב. את שארית יום שבת ביליתי, באופן המקובל, על הספה בקיבה מנופחת ועילפון חלקי.

 

עד כאן ממאורת העטלף שמתחיל את השבוע עם עוד כמה קילוגרמים עודפים ביחס לשבוע שעבר, אבל לפחות לא יהיה רעב בשעה-שעתיים הקרובות. שבוע טוב שיהיה...

נכתב על ידי UpSideDuck , 11/9/2005 08:20  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של העטלף המעופף ב-13/9/2005 19:18



כינוי:  UpSideDuck

בן: 45

MSN: 

תמונה




39,890
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , עבודות יצירה , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לUpSideDuck אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על UpSideDuck ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)