בטח לא שמתם לב, אבל אני כולי משתעל בימים האחרונים. אני לא נוטה להיות חולה בדרך כלל, וגם כשאני חולה זה לא נמשך יותר מיום או יומיים, אבל בשם כל האלים, כבר לא פחות מארבעה ימים מאז שהשתלטו על שקדי המסכנים מושבות-מושבות של סטרפטוקוקים או איך שלא קוראים להם ימח שמם וזכרם ועושים לי דיגדוגים וחירחורים עד להתפקע. אם רק הייתה לי טיפת בינה בקודקודי המכוסח והמסופר אחרי הקיצוץ שערכתי אתמול, בוודאי הייתי מתקשר הבוקר עם קולות הגשם הראשונים שהתדפקו על חלוני אל הבוס ומודיע לו שאני צריך להתייחד עם הפוך לאיזה יום-יומיים, אבל בינה אין לי לא בקודקוד ולא בשום מקום אחר ולפיכך יצאתי ב-6 לפנות בוקר לעבודה לחלוק את מיטב חיידקי עם שוכני המשרד.

הפסקת שיעול.

כאילו שלא הספיקו לכם ה-10 דברים שלא רציתם לדעת עלי וה-10 דברים הנוספים שלא רציתם לדעת על חיי המין שלי, עכשיו היא העבירה לי שרביט שאמור לסחוט ממני עוד 3 דברים שלא ידעתם עלי. נו, שיהיה.

אפצ'י כפול.

1. אני מסרב בכל תוקף ללבוש חולצות מכופתרות, שלא לדבר על עניבות, חליפות ושאר מרעין בישין. למעשה, מאז שאני זוכר את עצמי, או לפחות מאז שאני מתלבש כפי שאני רוצה ולא כפי שאמא אומרת (תופתעו לשמוע, מדובר ביותר מ-4 חודשים, משהו בסביבות ה-16-18 שנה), מעולם לא לבשתי חולצה מכופתרת (פרט למדי צה"ל הבלתי נמנעים ו/או נסבלים) ולא עניבה, אפילו טי-שירטים עם שני כפתורים בצווארון אני לא סובל. לא רק שאני חושב שזה מכוער עד אימה ובלתי-נוח עד כדי להחנק, אני גם חושש שזה יגרום לי להראות אף יותר חננה ממה שאני נראה כעת. וזה, תאמינו או לא, משימה קשה. קשה מאוד.

2. הביקור הראשון שלי בחו"ל היה בגיל שנה וקצת, מאז הספקתי להיות בחו"ל עוד 5 פעמים נוספות (לא כולל סיני) ורשימת המדינות שהייתי בהן כוללת את צרפת, אנגליה, פולין, ליטא, הודו, נפאל ואפילו שתי עצירות ביניים קצרות באוזבקיסטן, אם כי אני לא בטוח שזה באמת נחשב לאור העובדה שלא יצאתי מתחומי שדה התעופה הקטנטן של טשקנט.

אפצ'י בינוני.

3. עד לפני כ-3 שנים הייתי מכור כבר לקולה, הייתי מחסל לפחות בקבוק אחד של ליטר וחצי (או את המקבילה לו בבקבוקים קטנים ו/או פחיות) ביום. בסופו של דבר נמאס לי והחלטתי להפסיק, זה עלה לי בשבוע של כאבי ראש ובהרבה מאוד כאבי לב בכל פעם שראיתי מישהו שותה קולה קרה ביום חם. אחרי כשלושה חודשים, באמצע יום חם ומתיש כשהייתי צמא להחריד מישהו הציע לי בקבוק קולה קר, אחרי בערך 20 שניות של בהייה בבקבוק אזרתי אומץ ואמרתי לו: "לא תודה, אני לא שותה קולה". מאזד ועד היום לא רק שלא שתיתי קולה, אפילו לא מתחשק לי.

התקפת שיעולים.

ועוד אחת, קטנה.