אני רובץ על הכורסה שלי, רגל אחת על שולחן המחשב, רגל שניה על הקיר, מקלדת על הברכיים ומנקר כבר 10 דקות. בוּף החתול בוהה בי בעניין, או לפחות עד כמה שחתול עשוי עץ בגובה 50 ס"מ יכול להביע עניין, אני חושב שאני צריך למצוא לו עמדת תצפית מעט יותר טובה, אבל אין לי כוח עכשיו. מחר שוב יהיה סוף-שבוע, שוב אוכל ואלכוהול וסמים ומכבי, ואולי ביום שישי הופעה של דני רובס אי-שם פה בסביבה, אין ספק ששגרת הבטלה נכנסה להילוך גבוה. בלי שום קשר, מתחיל למצוא חן בעיני הרעיון המוזר הזה של לפרסם פוסטים כמעט כל יום, במיוחד פוסטים כאלו שלא ממש אומרים משהו או כאלו שהכותרת שלהם לא ממש קשורה לתוכן, כי בינינו, כרס כבר מזמן יש לי ולחשוב שמישהי תאהב מישהו כמוני לתמיד זו דרישה קצת מוגזמת אם נצא מנקודת הנחה שרוב האנשים לא חיים לתמיד.

אם כבר אנחנו בענייני אהבה וכאלה, חזרתי לסבב אתרי ההיכרויות, אם כי בינתיים בלי הצלחה יוצאת דופן. 10-15 הודעות ששלחתי לא נענו, שתי בחורות התחילו איתי מיוזמתן ונענו בשלילה, האחת בגלל שהיא בת 31, מתל-אביב ומתעניינת הרבה יותר בזה שאני מוכן לדבר איתה מאשר במה שיש לי להגיד והשניה כותבת עם שגיאות כתיב, מסיימת כל משפט ב-חחח ואוהבת לקרוא את רם אורן. אז אולי הדרישות שלי טיפל'ה גבוהות בהתחשב במגמת ההיצע והביקוש בשוק הפו"פ, אבל אני אף פעם לא הייתי מוצלח במיוחד בלהתמקח וממילא אני לא באמת מאמין שבחורות מעוניינות בי למרות שכבר היו לי אי-אילו הפתעות בעבר שתפסו אותי עם המכנסיים למטה (תרתי משמע). מה שכן, דווקא בהחלט היה מתאים לי סקס עכשיו, תקופות יובש גורמות לי להתנהג בצורה משונה ששונה מההתנהגות המשונה שאני נוהג להפגין בימים כתיקונם.

אז בינתיים, עד להפתעה הבאה שתנחת עלי, מן הסתם, מכיוון בלתי צפוי לחתולים, אני נהנה לי מיתרונות הרווקות הכוללים דירה שלא נשטפה מזה חודש וחצי, ערימת כביסה מלוכלכת ומפיצת ניחוחות ורצפים מזדמנים של נפיחות מבלי להתחשב בבוּף המסכן. לא שהוא מתלונן, כמובן, חתולים מעץ אינם נוהגים להתלונן אלא בעיקר לבהות בעניין, אבל זו כבר בעיה שלו, לא שלי מכיוון שכפי שאתם בוודאי יודעים סוג הנפיחות היחיד הנסבל (במקרה הרע) או המהנה (במקרה הטוב) הוא הנפיחות שלך עצמך. אגב, אם התחלתי את הפוסט בשורה של עמיר לב ואחרי שלוש פסקאות הגעתי לענייני גז טבעי, כנראה שבאמת הגיע הזמן לקרוא לזה לילה. באווירה רוחנית ואופטימית זו, * טוב שיהיה לכם.

* = הזמן שבו אתם קוראים את הפוסט.