כל היום אזעקות, אבל ממש כל היום, בשעות האחרונות אחת ל-10 דקות בממוצע. באיזשהו שלב זה כבר ממש התחיל למצות את עצמו אז יצאתי בעיצומה של אחת מאותן אזעקות להשקות קצת את אדנית הנענע המופרסמת. כמו שניות מאוחר יותר חזיתי בפעם הראשונה בשידור חי בפלא הנקרא קטיושה ואם להסתכן מאוד ולהתיימר להיות מומחה בעיני קטיושות אז מדובר בזן (הנכחד? כנראה שלא) חייבר 1. לאנשי הבועה שביניכם נציין שלפי דיווחי התקשורת ובניגוד לקטיושות הרגילות והקטנטנות באופן יחסי, מדובר בחתיכת מתכת באורך 8-9 מטר עמוסה במשהו כמו 90 קילו חומר נפץ שנחתה 4 קילומטר מפרצופי המשתומם בהערכה גסה וכמעט עשתה לי התקף לב. לא שהפסקתי להשקות את הנענע חלילה, אבל גם אי-אפשר לומר שעננת העשן השחור שהתמרה לה מעל הגבעות לא הסיחה מעט את תשומת ליבי.

עד כאן מהחזית, העטלף המעופף שהיה שמח להגדיר את עצמו כנפגע חרדה אם זה רק היה משכנע מישהו לשלוח לו את יונית במסגרת תמיכה מוראלית וחיזוק עמידתם האיתנה של תושבי הצפון.