אני יודע שכבר כתבתי כאן כמה וכמה פעמים שאני לא ממש מחבב פרוייקטים ובלה בלה בלה, אבל סוף העולם מגיע (לא, לא בגלל האיראנים, אני חושש שהוא פשוט ימס אם החום הזה ימשך) אז מה אכפת לי? גם ככה לא יהיה כאן אף אחד כדי להזכיר לי את זה מחר בבוקר וגם אם יהיה, אז אני לא אהיה וגם אם אני אהיה לא יהיה אכפת לי כי אני אהיה עסוק מדי בלקטר על מר גורלי ועל כמה שחם לי ושאין לי סקס כבר חודשים על גבי חודשים, אז יאללה, לפרויקט.

אני בן 26 שנים, 8 חודשים ו-28 ימים, אני גר בדירה קטנה בקיבוץ קטן באיזור חיוג 04. גרתי בקיבוץ כל חיי ונכון לזמן כתיבת השורות הללו אין לי גם שום כוונה לעזוב. יש לי שני הורים גרושים שגרים שניהם בקיבוץ, חצי אחות שגרה בקיבוץ, חצי אח שגר בתל-אביב, סבתא אחת אמיתית שגרה בפריז וסבתא אחת תותבת שגרה בחיפה. הדירה הנוכחית שלי מכילה בהערכה גסה כ-30 מ"ר, המון אבק וחתול מעץ בשם בוף, החדשה תכיל קצת יותר מ"ר, קצת פחות אבק (לפחות בהתחלה) ואת אותו בוף. יש לי תעודת בגרות מלאה עם ממוצע ציונים אוניברסיטאי שמסתובב באיזור ה-100 וציון פסיכומטרי 747 שאוטוטו פג תוקפו, ללמוד באוניברסיטה אף-פעם לא הלכתי וזה גם לא יקרה בקרוב. בעבר למדתי במסגרות כאלו ואחרות צילום, רייקי, קראטה ומעולם לא למדתי לקח. אני מתכוון ללכת ללמוד בקרוב צרפתית ובימים האחרונים גם החלטתי שאני צריך ללמוד יוגה, אין לי שמץ של מושג אם מי מהרעיונות האלו יצא אי-פעם אל הפועל. אני לא מוכן לנקוב במספר הבחורות איתן שכבתי מתוך עקרון ומערכת היחסים הארוכה ביותר שלי נמשכה קצת יותר מ-3 חודשים. מעולם לא עשיתי סקס עם בריה שאינה אנושית וממין נקבה והפעם האחרונה שמאורע כזה קרה הייתה לפני זמן ארוך עד כדי להביך.

אני אוהב אוכל מכל הסוגים והמינים ולא פחות מכך אני אוהב לכתוב על אוכל, אם לא הייתי חושש לשעמם את עצמי ואתכם הייתי כותב פוסט על אוכל משובח לפחות פעמיים בשבוע. אני לא אוהב חביתות, חצילים וגפילטע-פיש ועד כמה שזכור לי, אלו סוגי המזון היחידים שאני מסרב לאכול באופן עקרוני. יש לי שיער קצוץ, עיניים חומות מאחורי זוג משקפיים מלבניות ואין לי קעקועים או שמץ של מושג כמה אני שוקל ולמרות שלא הייתי מתנגד לשקול 10 קילו פחות, אני פשוט לא מוטרד מהנושא מספיק בשביל לנקוף אצבע ולעשות משהו בנידון. אני אוהב מאוד לקרוא אבל לא הצלחתי לסיים ספר חדש כבר יותר משנתיים, ספרים שכבר קראתי לעומת זאת אני מסוגל לקרוא שוב ושוב. אני לא זוכר את הפעם האחרונה בה ראיתי סרט בקולנוע. אני מעשן סמים קלים מדי פעם אבל לעולם לא סיגריות, סיגרים, מקטרת או כל דבר אחר. קפצתי באנג'י פעמיים והייתי שמח מאוד לנסות צניחה חופשית או בייס-ג'אמפינג, צלילה לעומת זאת לא מושכת אותי בכלל. הייתי רוצה להיות סופר או עיתונאי כשאהיה גדול אבל את הרצון לגדול טרם גידלתי.

אני כמעט לעולם לא מרים את הקול וממעט מאוד בכניסה לויכוחים אבל כשאני נכנס לויכוח קשה מאוד להזיז אותי מדעתי, בחוגים מסויימים אני ידוע כעקשן. אני מעדיף בדרך-כלל לעשות חישובים בראש ויש לי זכרון טוב למספרים לא-חשובים, אנשים מסויימים שמכירים אותי טוענים שאני גאון בלתי ממומש ונשים רבות החמיאו לי שאני גבר מושך ביותר, רובן המכריע עברו את גיל 70. אני לא פוטוגני לחלוטין ומשתדל מאוד להמנע מלהצטלם, בעיקר באירועים ציבוריים ו/או משפחתיים ומרגיש טוב במיוחד כשאני מצליח להצחיק אנשים. אני לא מזהה קולות בטלפון ובמקרים רבים גם לא מצליח לחבר פרצופים לשמות למרות ששניהם מוכרים לי, אני גם לא מבין רמזים באופן מוחלט ולא אחת קרה לי שניסיונות מתיחה שניסו לשתף אותי בהם קרסו לחלוטין בשל הנטייה הזו שלי, סביר להניח שהיו גם ניסיונות חיזור נשיים לכיווני שירדו לטימיון מאותה סיבה בדיוק, אני, כנראה, לעולם לא אדע עליהם.

אני רחוק מלהיות פטריוט ואני לא מניף את דגל המדינה בשום הזדמנות ולמרות זאת אני עושה מילואים ולא רואה את עצמי גר בשום מדינה אחרת. אני מפחד להזדקן, לא אוהב ילדים ונכון לזמן זה גם לא רוצה כאלו משלי ובשום פנים ואופן לא מצליח לדמיין את עצמי בגיל 40, רוב הזמן אני פשוט משוכנע שבדרך כזו או אחרת זה פשוט לא יקרה. פעם אחת בחיי הייתי מאושפז בבית-חולים ו-7 פעמים נכחתי בלוויה מתוכן אחת בתור חלק מצוות הקבורה, אני לא זוכר בכמה חתונות הייתי. אני מפחד מסבל הרבה יותר מאשר מהמוות וסביר להניח שאם היו נותנים לי את הבחירה בין חיים עם סבל גופני קשה לבין מוות נטול כאבים הייתי בוחר באפשרות השנייה.