אני כישלון. ולא סתם כישלון, כישלון מוחץ. לכל הפחות בכל מה שקשור לדייטולוגיה, נקבתולוגיה וכל מה שקשור למערכות יחסים בלתי-אפלטוניות עם בנות המין היפה אני חסר מושג במימדים אפיים כמעט ואם לא היה די בזה, אני גם לא מספיק יפה כדי להבליע את חוסר המושג שלי. אל תטעו, זה לא פוסט רחמים עצמיים אלא רק פוסט הכנה לקראת פרוייקט חדש ומרגש שעלול, אם הדייטית הממשמשת (הלוואי, אלוהים בבקשה! זה כבר יותר מ-3 חודשים מאז הפעם האחרונה בה דייטית כלשהי מישמשה אותי) ובאה שלי תחליט כמו רובן המכריע של קודמותיה ש... איך לומר זאת במילים יפות? לא. אז כן, פרוייקט "העטלף מחפש חברה" נמצא מרחק דייט כושל אחד מיציאה מפוארת לדרך חתחתים מסוכנת בבלוג זה ממש, בדיוק כמו הטיטאניק בשעתה גם הוא יהיה גרנדיוזי ועצום והשאלה היחידה שנותרה תלויה ועומדת באוויר היא מי הפעם יהיה זה (או שתהיה זו) שיבכה בסוף ולמה דווקא אני.

stay tuned.