יום שישי בערב, אני שרוע על הספה, ממול הטלוויזיה, איטליה ושבדיה משחקות. מימין-מגש עם פלחי אבטיח , משמאל-קערה עם פיצוחים, ביד ימין-בקבוק בירה. המשחק? משובח. האבטיח? קר, מתוק ופריך. הפיצוחים? מלוחים במידה, פריכים וטעימים. הבירה? לף בראון, קרה, על גבול הקפואה. מושלם, לא?

אז זהו, משהו חסר. יותר נכון, מישהי, שתבוא, תתיישב לידי ותשאל "מה זה נבדל?".

נמאס לי להיות לבד.