עמדת אולי מטר ממני, את היית עם החברים שלך, אני הייתי עם שלי, ובכל-זאת, לא יכולתי שלא לשים לב למבטים החטופים שהעפת לעברי, אני בטוח שגם את ראית את המבטים החטופים שהגנבתי לעברך. אולי גם רצית שאבוא, שאגיד משהו שנון, שאכבוש את ליבך. גם אני רציתי לגשת, להקסים אותך, להצחיק אותך, להרשים אותך, אבל לא יכולתי, פחדתי, פחדתי שלא תסכימי, פחדתי שלא תרצי אותי, פחדתי להרגיש דחוי, להרגיש פגוע, ופשוט עמדתי שם, מרגיש כמו אידיוט, יודע שאצטער על זה, אבל עדיין תקוע שר עם הלהקה שעל הבמה מילים של איזה שיר. גם את שרת איתם, מה חשבת באותו רגע? וברגע שאחריו? וכשההופעה נגמרה, וכל אחד מאיתנו הלך לדרכו? ועכשיו? את עדיין חושבת על זה או שעברת הלאה?

אבל הדבר הכי גרוע, הוא שבפעם הבאה, גם בפעם הבאה, אני אעמוד שם, והפחד ישתק אותי, ימסמר אותי למקום, וגם אם אני ממש ארצה, אני לא אזוז, לא אגיד מילה. עשיתי 1001 דברים בחיים שלי שמפחידים הרבה יותר מזה, אבל את זה אני פשוט לא מסוגל לעשות, נשמע דבילי? ככה זה.

drinking whisky, driving risky

don't gossip, he's driving

(זהירות בדרכים, הגירסה ההודית)