הנה פיסת מידע שעד היום לא יצא לי לחשוף כאן, אני קיבוצניק, ומה יותר מסמל את הקיבוץ מאשר חדר האוכל? (אם מישהו אמר רפת או כובע טמבל שיעימיד את עצמו בפינה עד סוף הפוסט הזה!). אז נכון, יש היום לא מעט קיבוצים שבהם חדר האוכל נסגר או שהפך למקום התכנסות לזקני השבט, אבל לא בקיבוץ שלי. אצלי בקיבוץ, חדר האוכל עדיין מהווה את מקום הכינוס המרכזי, לפחות בארוחות הבוקר והצהריים, וכאן המקום להעלות אנקדוטה מעניינת בנוגע לחדר האוכל - הוא לעולם לא משתנה. ניקח לצורך העניין את ארוחת הבוקר הממוצעת, אני ושאר העובדים במקום העבודה שלי, יושבים תמיד בשולחן האחרון בטור השני מימין, שולחן מאחורינו, בכסא הימיני ביותר הפונה מזרחה, מתיישב בכל בוקר, בדיוק 5 דקות אחרינו "הנהג". "הנהג" יישב תמיד באותו מקום באותו שולחן לפעמים ישבו לידו אנשים, אבל לרוב הוא יישב לבד בשולחן כפול, גם אם אף אחד לא יישב לידו. "הנהג" מסוגל לדבר עם אנשים בשולחנות מרוחקים, אבל הוא לעולם לא יעבור לשולחן אחר ולפיכך הוא נאלץ לדבר בקול רם על-מנת שבני-שיחו ישמעו אותו, ובכך הוא מאפשר לכל חדר האוכל לשמוע את פרשנותו בנוגע לענייני דיומא. בשולחן משמאלנו יושבים אנשי הרפת, אנשי הרפת תמיד יהיו בדיוק בסוף ארוחת הבוקר שלהם כשאנחנו מגיעים, לא באמצע, גם לא בשלב הרכילות שאחרי, תמיד בדיוק בביסים האחרונים של ארוחת הבוקר. בשולחנות הראשונים יושבים תמיד הצעירים מהאולפן, אחת לחצי שנה מתחלף אולפן, בכל פעם צעירים חדשים, ותמיד אותם שולחנות, מאז שאני זוכר את עצמי, בשולחנות הראשונים ישבו צעירי האולפן.

כמובן שישנם עוד עשרות דוגמאות בנושא, הזקנה המשוגעת מהשולחן השלישי בטור הקיצוני הימני, אנשי המחשבים בשולחן השני מהסוף בטור השני משמאל ועוד כהנה וכהנה. בקצרה ניתן להגיד שכ-70%-80% מהאוכלים בחדר-האוכל יושבים תמיד באותו המקום. ניסיתי פעם לחשוב מה היה קורה אם פעם אחת הייתי תופס את מקומו של "הנהג" לצורך העניין, מיותר לחלוטין, זה פשוט בלתי נתפס וגם אם הייתי עושה דבר כזה, סביר להניח שהייתי מגורש בבושת פנים מהקיבוץ, יש דברים שפשוט לא עושים.

עוד כמה תגליות ראנדומאליות ולא ממש מעניינות כדי לפתוח את החודש:

1. 4 שעות שינה בלילה זה לגמריי לא מספיק.

2. קשה לישון בעבודה, קשה מאוד וגם לא מספק לחלוטין.

3. אבטיח קר ומתוק זה דבר טוב. טוב מאוד אפילו.

4. אכילת חצי אבטיח ב-10 דקות עשויה לגרום לנפיחות מסויימת באיזור הכרס ולתחושת כבדות. גם אם הוא קר ומתוק.

5. חודש וחצי בלי השקייה עשוי להרוג גם את העציצים העמידים ביותר.

6. נברסקה של ברוס ספרינגסטין זה אלבום יפהפה.

7. המספר הלא ברור בצד שמאל למטה בבלוג שלי, זה מספר האנשים שנכנסו אליו (תודה אלינורה!).

8. הרייטינג שלי ממש נמוך.

9. אבל לפחות הוא איכותי.

10. אני חנפן. וזונת רייטינג.