כבר הרבה זמן שלא כתבתי כאן על מוזיקה שהיא מבחינתי אולי הדרך הכי טובה שיש להפטר מהעצבים על קצינים טיפשים (ומעצבים באופן כללי, אבל לא ממעצבים אני חושב), אז here i go again. סינגל חדש ומעולה לנעמה הילמן. בארץ היא לא ממש מוכרת למרות שהיא מגיחה לכאן מפעם לפעם, אבל מי שאהב את האלבום שלה בטח ישמח לדעת שהסינגל הוא סנונית ראשונה מתוך האלבום הבא. מי שלא מכיר, אפשר גם להוריד EP שלם עם חמישיה שירים מצויינים מכאן (לפחות פעם שניה שאני מלנקק לשם, אבל זה שווה, באמת).

מעבר לזה, באיחור אופנתי הגיע אלי סוף סוף "הייקו בלוז", הדיסק החדש של דויד פרץ. אז קודם כל, אני חייב להחמיא ל-hiss records על הדיסק המושקע ביותר שיצא לי לקבל, החל מהעטיפה המוצלחת, המשך ב-DVD שעדיין לא הספקתי לראות וכלה בעוד אי-אילו צ'ופרים מגניבים ביותר שהגיעו במעטפה יחד עם הדיסק ועשו לי את אתמול (לפחות עד לאותו קצין). האלבום עצמו עושה רושם ממש מוצלח, לפחות ב-2-3 שמיעות ראשונות. אני אצטרך לחרוש אותו עוד כמה פעמים כדי לגבש את דעתי בנושא, אבל לפחות בינתיים כבר מצאתי לי פייבוריט אחד באלבום דווקא בשיר שלא ממש מתאים לטעם שלי בדרך-כלל, "עצוב כמו מים". בכל מקרה, אפשר לשמוע את האלבום המלא כאן, להזמין אותו ואפילו לעקוב אחרי הדרך הארוכה עד לאלבום בבלוג של הלייבל, מומלץ בחום.

ואם כבר אנחנו בענייני בלוז, קבלו לקינוח את אחד החביבים עלי ביותר: